תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

קבלה על קהלת 2:26

ספר הזהר

כל פקודין דעשה, דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה, כלהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה, דרכיו ראיתי וארפאהו וגו'. ולאבליו. מאי ולאבליו. אילין רמ"ח אברין, דקא מתאבלין עליה, דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה, דבה שריא הוי"ה. דכמה דאית דיוקנא טבא על צדיק, ומנהיג ליה לכל עובדין טבין, לזכאה ליה לעלמא דאתי. כך אית דיוקנא בישא, על רישא דחייביא, לאנהגא לון בעובדין בישין, דירתון גיהנם. ובג"ד, אית הבל ואית הבל, אית הבל טב, דאתמר ביה, כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם. ואית הבל ביש, דאתמר ביה גם זה הבל ורעות רוח.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלא