קבלה על קהלת 4:13

ואוקימנא, דכתיב טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד. טוב ילד: דא הוא יצר טוב, דהוא ילד, מיומין זעירין עמיה דב"נ, דהא מתליסר שנין ואילך, כמה דאתמר.

בסטרא אחרא, דלאו איהו סטרא דקדושה, אית רזא דאיהו מלך, והא אוקימנא דאקרי מלך זקן וכסיל, ותחותיה אית כהן און, ודא הוא רזא דכתיב, ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי. בגין דחילא דא, שלטא על ההוא עובדא דעבד ירבעם. ואלמלא דאשכח חילא דא, לא יכיל לאצלחא בההוא עובדא.

(דברים כ״א:י׳) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן פְּתַח, (הושע ח׳:ג׳) זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ. מַאי זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב, דָּא יֵצֶר הַטוֹב, דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא קְרָיֵיהּ טוֹב. דִּכְתִיב, (קהלת ד׳:י״ג) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם. אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ, דָּא יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ שַׂנְאֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא קְרָיֵיהּ שׂוֹנֵא. דְּסַגִּיאִין שְׁמָהָן אִית לֵיהּ, דִּכְתִיב, (משלי כ״ה:כ״א) אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם. וְדָא הִיא אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שם ט) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי.