קבלה על רות 4:4

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי''ם, בְּרֵאשִׁית בָּרָ''א תַּיִ''שׁ, דָּא אֵילוֹ דְיִצְחָק. בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֵ''שׁ לְעוֹלָה דְיִצְחָק, וְרָזָא דְמִלָּה (ועל אלין תלת גלגולין אתמר (שיר ז ב) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, (רות ד ד) וזאת לפנים דא אימא עלאה עלמא דאתי, ד''א לגביה צריך חליצה, והדא הוא דכתיב (שמות ג ה) של נעליך וגומר, ואם לאו לית לון רשו לרווחא רמתאה (נ''א לרוחא דמיתא) לסלקא לעלמא דאתי, ובגין דאיהי יום הכפורים אסיר בנעילת הסנדל), (בראשית כב ז) הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעִצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה, נָפַק קָלָא וְאָמַר מִשִּׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית אִתְבְּרֵי לַעֲקֵדָה דְיִצְחָק.