קבלה על שמות 22:19

וכלא אתהדר ביה, ובגין דא זובח לאלהים יחרם, בלתי לידו"ד לבדו, דלא יהיב שולטנותא לסטרא אחרא בקרבנא, דכל אלהים אחרים עלמא דפרודא אינון, ולית לון קריבא ויחודא, וקב"ה אפריש לון משמיה, כגון דאפריש חשך מאור, הה"ד ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. ומאן דקריב לקודשא בריך הוא מה דאפריש, כמאן דקריב מסאבו דנדה לבעלה, והאי איהו רזא ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה.

ת"ח, דכתיב וירא את העגל ומחולות, ואלו מזבח לא כתיב. דהא אהרן מנדע הוה ידע, דכתיב זבח לאלהים יחרם בלתי ליי' לבדו, ודאי אשתזיב אהרן בעיטא טבא דדבר לנפשיה, וכלא ברעותא שלים טב, דלא אתכוין לביש.

רוח יי' אתמר ביה, כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח. ואינון, רוח יי', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה וגו', שלים בארבע אתוון, סליק במחשבה, ועלת העלות מעטר ליה בכתר. בכל האי יקר, רוחא דילך, סליק ונחית בכל ליליא. וכל מלין דאתגליין לך בחסד ועלייהו אתמר ואתם הדבקים ביי', אתם, ולא אומין עכו"ם. ובג"ד, זבח לאלהים יחרם, אלהים אחרים. בלתי ליי' לבדו.