ספר הזהר
עור דאתלבש ביה בר נש. וכל אינון עצמות וגידים, כלהו ברזא דחכמתא עלאה כגוונא דלעילא. עור כגוונא דלעילא, כמה דאוליף מר, באינון יריעות, דכתיב נוטה שמים כיריעה. עורות אלים מאדמים ועורות תחשים. אינון מלבושין דלעילא, דמסככי למלבושא, אתפשטותא דשמים, דאיהו מלבושא דלבר. יריעות אינון מלבושא דלגו, ואיהו קרומא דסכיך על בשרא.
ספר הזהר
ועורות אלים מאדמים, אלין אינון מארי תריסין, עיינין מלהטין בטיסין דנורא, כד"א, ועיניו כלפידי אש. ואקרון רקיעין לבר בגו קליפה. ועורות תחשים, אלין אינון לגו בסטרא קדישא, ואתאחדן בקדושה, ולא אתאחדן. כמה דאמרן.
ספר הזהר
ועצי שטים, הא אוקימנא דאינון שרפים עומדים, כד"א שרפים עומדים ממעל לו. מאי ממעל לו. ממעל לההיא קליפה. ואי תימא, האי קרא בקודשא בריך הוא אתמר, והא אתמר ואראה את יי', את דייקא, כגוונא דא דכתיב בהאי קרא, דכתיב, ושוליו מלאים את ההיכל, את דייקא לאסגאה ההיא קליפה. כיון דאמר רזא דההיא קליפה, כתיב שרפים עומדים ממעל לו, ממעל לההיא קליפה.