קבלה על שמות 26:4
ספר הזהר
וגדול העונה אמן יותר מן המברך. דלגבי אדני יהוה בצלותא, ופניהם וכנפיהם פרודות. לקבל יהוה באנפין, אדני בגדפין, כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. אבל כד חזר ש"צ צלותא, ועונה אמן, איהו במחברת השנית, מתחברין תרין שמהן במחברת השנית. בקדמיתא, מקבילות הלולאות אחת אל אחת, בקרשים, דאינון קשר אצבעאן. אבל באמן, והיה המשכן אחד, דביה חוברות אשה אל אחותה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy