קבלה על שמות 28:30

ועל דא הכא, כהנא רבא שוי לון על לביה, לדכרא להון תדיר, דכתיב ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו לפני יי' תמיד. ובגין כך, כלא איהו ברזא דתריסר, תריסר עלאין טמירין לעילא, דאתגניזו ברזא עלאה קדישא, ואינון רזא דאורייתא, ונפקי מקול חד דקיק והא אוקמוה. תריסר אחרנין טמירין לתתא, כגוונא דלהון, ונפקי גו קלא אחרא, דאיהי אבן דכתיב, משם רועה אבן ישראל.

רבי אבא הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה, הא דכתיב ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים, ותנינן, אורים: דנהרין במלה דאצטריכו. תומים: דאשלימו במלייהו. תו אנן צריכין למנדע.

אלא, אמר קב"ה, אע"ג דבכלא תליא האי נדבה, סליקו אלין אבנים לנשיאים. מ"ט, בגין דעל לבא דכהנא אשתכחו. אמר קודשא ב"ה, ליתו נשיאים דלבייהו גס בהו, וייתון אלין אבנים דאינון משתכחי על לבא דכהנא, ויתכפר עלייהו מגסות לבייהו, וכתיב והיו על לב אהרן בבאו לפני יי', וע"ד והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלואים לכפרא עלייהו.