קבלה על שמות 3:1

אופן השבעה עשר
על פי הזוהר (ח"א כ"א ע"ב) ג' הם יעקב יוסף משה. יעקב זכה שנקבר גופו ועצמותיו בארץ ישראל, יוסף זכה להקבר עצמותיו ולא גופו, משה לא זכה שאפילו עצמותיו יכנסו לארץ ישראל. והנה סידר משה בתפלתו שיהא שוה לאלו השנים, מתחלה זכר את יוסף, כמ"ש לעיל שזכה משה לדרגא דיוסף בסוד (שמות ג יב) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, וגם זכה לדרגא דיעקב שהוא תפארת, כמ"ש (ברכות נ"ח ע"א) והתפארת (דברי הימים א' כט יא), זה מתן תורה, כליל תפארת בראשו נתת. ואם כן בא משה בזה הטענה מאחר שזכיתי לדרגא דיוסף, ואתה החלות בתחלת שליחתי שנתת לי דרגא דיוסף, וכן גם כן תחלת בריאתו של משה שבא לעולם, אתמר גביה (שמות ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא, שזכה לדרגא דיוסף אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג י), ונתמלא הבית אורה (סוטה י"ב ע"א), אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא), לכן אתמר שם (שמות ב ו) מילדי העבריים זה, ולא אמר מילד, אלא מלמד שדיוקנא של יוסף היתה עמו שנקרא זה, לכן אמר (שמות יג יט) ויקח משה את עצמות יוסף, שלקח עצמותו ומדרגתו של יוסף עמו. עמו דייקא, ר"ל מיד כשנברא ובא לזה העולם. ואחר כך בשעת מתן תורה זכה לדרגא דיעקב, שאז ירעם אל בקולו נפלאות (איוב לז ה), כי יעקב הוא סוד קול, וזכה משה למדרגת יעקב שקראו הקב"ה אל (בראשית לג כ, מגילה י"ח ע"א), ונתפשט קולו של משה, כמ"ש (שמות יט יט) אלהים יעננו בקול, שהוא בקולו של משה על ע' נצוצים (ברכות מ"ה ע"א), שהוא סוד יעקב שנחלק על שבעים נפש. וזהו סוד כה תאמר לבית יעקב (שמות יט ג, ר"ל כה יהיה אמירה שלך, שמתפשט הקול לבית יעקב שהם היו ע' נפש, כן גם כן יתפשט קולו של משה בשעת מעמד הר סיני לע' נצוצים על ע' אומות. ולכן סידר משה בכאן מאחר שזכיתי לדרגא דיוסף שהראת לי את גדלך ואת ידך החזקה, שכן דרגא דיוסף הוא סוד תרין שמהן ההויה ואדני, ואחר כך זכיתי בשעת מעמד הר סיני למדרגת יעקב שנקרא אל, וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, נמצא מאחר שאני זכיתי לתרין דרגין אלו יעקב ויוסף שהם זכו ליכנס לארץ ישראל, יעקב בגופו ובעצמותיו ויוסף בעצמותיו לבד, אעברה נא גם אנכי כמו אחד מהם. והשיב הקב"ה כנגד יעקב רב לך, שתבא בעצמך בגופך ולדמותך ליעקב. כנגד יוסף אמר אל תוסף דבר אלי עוד, לשון נופל על לשון, ובמלת אל תוסף נרמז שלא לדמות עצמו ליוסף, לפי תי' הזוהר פרשת ויחי (ח"א רכ"ב ע"ב) והמקובל ר' מנחם מרקנטי הביאו שם רמז במלת רב לך, לפי שזכה משה במדרגה גדולה בחייו מה שזכה יעקב לאחר מותו, לפי שדרגא דמשה היא גבוה מאד, לא היה צריך כלל לארץ ישראל, משה וס' רבוא דיליה מעלמא דאתא אינון, ולא היו צריכים לקבורת ארץ ישראל, כמ"ש בפרשת שלח לך (במדבר יד לה) במדבר הזה יתמו, ר"ל דור המדבר היו מעולם הבא מסטרא דבינה, ולא היו צריכין לקבורת ארץ ישראל. וז"ש רב לך אי אתה צריך לקבורת ארץ ישראל, כי דרגא דילך יותר גבוה בסוד הדעת ויעקב מלבר ומשה מלגאו (תיקו"ז יג כ"ט ע"א), ויעקב העיד על עצמו (בראשית כח טז) אכן יש ה' במקום הזה, שהוא סוד תפארת מלבר, ואנכי לא ידעתי אין אני בסוד הדעת כמשה רק מלבר, ולכן הוצרך לקבורת ארץ ישראל. אבל משה זכה אפילו בחוץ לארץ לעלות לראש הפסגה, שהוא בסוד הדעת הכלול מכל המרכבה, ולכן אתמר (בפרשת שמות ב כה) וידע אלהים, וסמיך ליה (שמות ג א) ומשה היה רועה, ר"ל לפי שמשה היה רועה, לכן וידע אלהים להתעורר הקב"ה סוד הדעת שהוא דרגא דמשה, ולכן אמר בפרקי רבי אליעזר (פ"מ) ומובא בילקוט (שמות רמז קע"א) ראו העליונים שמסר הקב"ה שם המפורש שאמרו וכו', אמרו המלאכים ברכת חונן הדעת:

ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין. רבי שמעון פתח, דודי לי ואני לו הרועה בשושנים. אר"ש, אוי להם לבריות, שאינם משגיחים ואינם יודעים, בשעה שעלה במחשבה לפני הקדוש ב"ה, לברוא עולמו, כל העולמות עלו במחשבה אחת, ובמחשבה זו נבראו כולם, הה"ד, כלם בחכמה עשית. ובמחשבה זו, שהיא החכמה, נברא העולם הזה, והעולם של מעלה.

וינהג את הצאן אחר המדבר. רבי יוסי אמר, משה, מיום שנולד, לא זזה ממנו רוח הקודש. ראה ברוח הקודש, שאותו מדבר היה קדוש, ומוכן לקבל עול מלכות שמים עליו. מה עשה, הנהיג את הצאן אחר המדבר. רבי יצחק אמר, אחר המדבר עכ"פ, ולא במדבר, שלא רצה שיכנסו בתוכו, אלא הרחיקם אחר המדבר.