קבלה על שמות 32:3

כגוונא דא, כל הזהב העשוי למלאכה. מאי העשוי. הכא אסתכל קב"ה, כד יהבו ישראל דהבא לעגלא, וקב"ה אקדים לון דהבא דא לאסוותא, דהאי דהבא דמשכנא אקדים לון, לההוא דהבא דיהבו לעגלא, דכל דהבא דהוה עמהון, ואשתכח עמהון, יהבו לארמת משכנא. ס"ד, דכד עבדו ית עגלא אשתכח עמהון דהבא, ואינון פריקו אודנייהו לנטלא ההוא דהבא, דכתיב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם. וע"ד אקדים דהבא דארמותא. לכפרא על עובדא דא.

(ישעיה סה כב) כִימֵי הָעִץ יְמֵי עַמִּי, חוֹבָא דְעָבְדוּ עַם נָבָל, לָא תְהֵא תַלְיָא לֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַד עֲבַדוּ יָת עִִגְלָא חַשִּׁיב מֹשֶׁה דְּיִשְׂרָאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ, וְאָמַר (שמות לב יא) לָמָה יהו''ה יֶחרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שם) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, מִיָּד נָחִית וְחָזָא עִגֶל דִּיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, שָׁאִיל לֵיהּ מָאן עָבַד לָךְ, אָמַר חֲמוֹר, עִרֶב רַב (יחזקאל כג כ) אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, שׁוֹר אָמַר נַמִּי הָכִי, טַבַּעַת דַּעֲלָהּ מַזָּל שׁוֹר בְּזִמְנָא דְאִתְּמַר בְּעִרֶב רַב (שמות לב ג) וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב, אִזְדַּמְנַת תַּמָּן, וְאֶרְמֵי כֹּלָּא אַהֲרֹן בְּנוּרָא, וְנָפְקַת עִִגְלָא דִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, בְּהַהוּא זִמְנָא צָוְוחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרַת, (ישעיה א ג) יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.