מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃
שער הפסוקים
ונחזור לבאר, ענין שמות, אברהם, יצחק, ויעקב, ויוסף. כי כלם נקשרים. דע, כי אברהם הוא בחי' החסד, הנקרא אל, בסוד (תהלים נ"ב ג') חסד א"ל כל היום כנודע. והנה באנפין עילאין דא"א, יש בהם ח' שמות של א"ל, וכלם נכללים באברהם, שהוא בגימטריא רמ"ח, כמנין ח' שמות א"ל הנזכר. וזה פרטם, נודע, כי בחי' תיקון הא' שבי"ג תיקוני דיקנא, נקרא א"ל, בסוד (שמות ל"ד ו') אל רחום וחנון וגו'. ובסוד (סוף מיכה) מי אל כמוך, כמבואר אצלינו בי"ג מדות ויעבר, שבתפלת שחרית דחול. והיא סוד פאה עליונה שבזקן, והם שתי פאות, אחת מימין, ואחת משמאל, הרי הם ב' שמות א"ל. ונודע, כי בכל פאה מהם, נכללו ג' שמות א"ל, שהם תלת עלמין, היוצאים מן התיקון ההוא, כמבואר אצלנו באדרת נשא. והם, אל שד"י, דבריאה. וא"ל יהו"ה, דיצירה. וא"ל אדנ"י, דעשיה. והרי הם ששה שמות א"ל, בשתי הפאות. ועוד יש שתי שמות אל, בתיקון הז', שהוא תרין תפוחין, תרין אנפין קדישין, כמ"ש אצלינו, כי לכן הם ש"ע נהורין באנפין דאריך, כנגד ב' שמות א"ל במילוייהם אשר שם. והרי נשלמו ח' שמות א"ל, שהם בגימטריא אברהם. ובפרשת חיי שרה, בענין קע"ה ימי שני חיי אברהם, נתבאר זה באורך:
שער הפסוקים
והענין הוא, כי הנה הנקבה נקראת אלהי"ם, ובג' אמצעיות שבה, יש שם אלהים באופן זה, כי שתי אותיות א"ל מאלהים, הם בצד ימין, בסוד (תהלים נ"ב ג') חסד א"ל כל היום. ואז נעשה אלדד. ושתי אותיות מי מאלהי"ם, הולכים בצד שמאל, ונעשים מידד, בסוד בינה שהיא שמאלית, ונקרא מ"י, שהם חמשים שערי בינה. עוד יש אות ה' אמצעית, שבין א"ל ובין מ"י דאלהים, והיא בחי' צינור החלב, העומד באמצע ב' הדדים, ומתפשטים לכאן ולכאן:
מגלה עמוקות
אופן אחד עשר
בא משה והתפלל, שראה הן כל אלה יפעל אל (איוב לג כט), שהוא סוד גלגו"ל שהוא חס"ד אל (תהלים נב ג), וידע משה שהוא היה בסוד הב"ל נוטריקון שם משה "משה ש"ת הב"ל, ולכן "בעת "ההיא "לאמר, ר"ת הבל. ולפי שידע משה שהיה רועה בימי הבל ופגם באותו פרק בא' י' של אהיה, כדאיתא בפסוק (בראשית ד ט) א"י הבל אחיך, ובזה גרם ששתי ההי"ן של אהי"ה הלכו בגלות, בסוד ותלכנה שתיהן (רות א יט), שתי ההי"ן כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז יט מ"ב ע"א) שב' ההי"ן הלכו יחד ופרחו מהם אות א', וזה נרמז במלת ההיא. ולכן פתח משה עכשיו בתקון ב' ההי"ן אילון, כשאמר ה' אלהים, אדני הוא סוד ה' תתאה, ההוי"ה בנקודת אלהים היא ה' עילאה. ואמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, זהו גילגול ראשון מצד אברהם בימי הבל, שאמר קין עליו כשהרג את הבל גדול עוני מנשוא (בראשית ד יג). ואת ידך החזקה על גלגול שת, שהוא מצד הדין בגלגול שני יצחק. ורמז על גלגול שת דאתמר גביה (בראשית ד כה) שת לי אלהים זרע אחר. אלהים דייקא שהוא מדת יצחק. ועתה על גלגול שלישי שהוא משה בעצמו, אמר אשר מי אל בשמים ובארץ שהיא כנגד יעקב, על שהוא בריח התכון מקצה אל קצה אחיד בשמיא ובארעא. והנה התפלל משה אעברה נא מלשון אשה עוברה, שרצה עוד לצאת בגלגול ולהתעבר ולבא לעולם הזה פעם רביעית, ויודע היה משה שיהיו ימיו מאה ועשרים שנה, כמו שכתוב בספר בראשית (בראשית ו ג) בשג"ם הוא בשר זה משה והיו ימיו מאה ועשרים (חולין קל"ט ע"ב), ועל זה אמר ה' אלהים יודע אני שכבר נשלם זמן הקץ של מספר ימי חיי בזה העולם, ועל זה אמר בעת ההיא לאמר כשהייתי בן ק"ך שנה, ויודע אני שכבר נשלם הזמן שקצב לי הקב"ה להיות בזה העולם, כי כבר גילה הקב"ה למשה במראה הסנה שיהיו ימיו כמניין הסנ"ה שהוא ק"ך שנה, ואם כן יודע היה משה שמוכרח עתה למות. לכן אמר אתה החלות להראות את עבדך, כבר גלית לי מספר ימי חיי, אבל תפלתי היא על סוד הגלגול שהוא חסד אל, שכן חס"ד בגימטריא גלגו"ל, לכן אמר מי אל בשמים ובארץ אני מתפלל לו עוד פעם אחרת, לכן אמר אעברה נא, בפעם הזאת אבא בסוד העבור והגלגול. והשיב לו הקב"ה רב לך, כבר נשלם גלגולך, וכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר (איוב ל"ג), ובמלת גב"ר נרמזין ג' גלגולים שזכר משה, גלגול ראשון את גדלך, מסטרא דאברהם שהוא גומל חסדים ג' של גב"ר. ואת ידך החזקה, הוא יצחק גלגול שני ב' של גב"ר ביישנים. אשר מי אל גלגול שלישי, הוא יעקב ר' של גבר רחמנים. נמצא שהשלמת ג' גלגולים של ג' אבות, לכן אל תוסף דבר אלי עוד, שתתגלגל עוד בפעם רביעית:
בא משה והתפלל, שראה הן כל אלה יפעל אל (איוב לג כט), שהוא סוד גלגו"ל שהוא חס"ד אל (תהלים נב ג), וידע משה שהוא היה בסוד הב"ל נוטריקון שם משה "משה ש"ת הב"ל, ולכן "בעת "ההיא "לאמר, ר"ת הבל. ולפי שידע משה שהיה רועה בימי הבל ופגם באותו פרק בא' י' של אהיה, כדאיתא בפסוק (בראשית ד ט) א"י הבל אחיך, ובזה גרם ששתי ההי"ן של אהי"ה הלכו בגלות, בסוד ותלכנה שתיהן (רות א יט), שתי ההי"ן כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז יט מ"ב ע"א) שב' ההי"ן הלכו יחד ופרחו מהם אות א', וזה נרמז במלת ההיא. ולכן פתח משה עכשיו בתקון ב' ההי"ן אילון, כשאמר ה' אלהים, אדני הוא סוד ה' תתאה, ההוי"ה בנקודת אלהים היא ה' עילאה. ואמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, זהו גילגול ראשון מצד אברהם בימי הבל, שאמר קין עליו כשהרג את הבל גדול עוני מנשוא (בראשית ד יג). ואת ידך החזקה על גלגול שת, שהוא מצד הדין בגלגול שני יצחק. ורמז על גלגול שת דאתמר גביה (בראשית ד כה) שת לי אלהים זרע אחר. אלהים דייקא שהוא מדת יצחק. ועתה על גלגול שלישי שהוא משה בעצמו, אמר אשר מי אל בשמים ובארץ שהיא כנגד יעקב, על שהוא בריח התכון מקצה אל קצה אחיד בשמיא ובארעא. והנה התפלל משה אעברה נא מלשון אשה עוברה, שרצה עוד לצאת בגלגול ולהתעבר ולבא לעולם הזה פעם רביעית, ויודע היה משה שיהיו ימיו מאה ועשרים שנה, כמו שכתוב בספר בראשית (בראשית ו ג) בשג"ם הוא בשר זה משה והיו ימיו מאה ועשרים (חולין קל"ט ע"ב), ועל זה אמר ה' אלהים יודע אני שכבר נשלם זמן הקץ של מספר ימי חיי בזה העולם, ועל זה אמר בעת ההיא לאמר כשהייתי בן ק"ך שנה, ויודע אני שכבר נשלם הזמן שקצב לי הקב"ה להיות בזה העולם, כי כבר גילה הקב"ה למשה במראה הסנה שיהיו ימיו כמניין הסנ"ה שהוא ק"ך שנה, ואם כן יודע היה משה שמוכרח עתה למות. לכן אמר אתה החלות להראות את עבדך, כבר גלית לי מספר ימי חיי, אבל תפלתי היא על סוד הגלגול שהוא חסד אל, שכן חס"ד בגימטריא גלגו"ל, לכן אמר מי אל בשמים ובארץ אני מתפלל לו עוד פעם אחרת, לכן אמר אעברה נא, בפעם הזאת אבא בסוד העבור והגלגול. והשיב לו הקב"ה רב לך, כבר נשלם גלגולך, וכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר (איוב ל"ג), ובמלת גב"ר נרמזין ג' גלגולים שזכר משה, גלגול ראשון את גדלך, מסטרא דאברהם שהוא גומל חסדים ג' של גב"ר. ואת ידך החזקה, הוא יצחק גלגול שני ב' של גב"ר ביישנים. אשר מי אל גלגול שלישי, הוא יעקב ר' של גבר רחמנים. נמצא שהשלמת ג' גלגולים של ג' אבות, לכן אל תוסף דבר אלי עוד, שתתגלגל עוד בפעם רביעית: