אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב׃
ספר הבהיר
ישב ר' אמוראי ודרש מאי דכתיב (תהלים פ"ז ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, שערי ציון הם פתחי עולם, ואין שער אלא פתח כמד"א פתח לנו שערי רחמים, כך אמר הקב"ה אוהב אני שערי ציון כשהן פתוחין, למה, שהן מצד הרעה, וכשישראל טובים לפני המקום וראוים להפתח לטוב הקב"ה אוהבם מכל משכנות יעקב שהם כולם שלום שנאמר (בראשית כה כז) ויעקב איש תם ישב אהלים:
ספר הבהיר
משל לשני בני אדם אחד מזומן לעשות רעה ועשה טובה, ואחד מזומן לעשות טובה ועשה טובה, למי משבחין יותר למי שרגיל לעשות רע ועשה טוב, אולי יעשה פעם שניה הה"ד (תהלים פ"ז ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב שהן כולם שלום שנאמר (בראשית כ"ה כז) ויעקב איש תם ישב אהלים:
מגלה עמוקות
אופן סט
ראה משה שכל עולמות נבראו בכ"ב אותיות התורה, כדאיתא בזוהר פרשת תרומה עמוד ס"ח (זוהר ח"ב קנ"א ע"ב) על ענין לוז שאין מלאך המות שולט בה, לפי שנברא באות ט', והקשה שם אם כן למה לא נברא בית המקדש שם, והשיב ב' תירוצים, הא' לפי שמקום המקדש שם מתנוצצים כל כ"ב אותיות התורה, תירוץ השני שבית המקדש השכר הוא לעולם הבא, אבל שם בלוז הוא חיי עולם הזה. ועל זה אמרתי פסוק אוהב ה' שערי ציון (תהלים פז ב) מב' טעמים, הא' נכבדות ידובר בך (תהלים פז ג), ב"ך דייקא שנברא מקום המקדש בכ"ב אותיות התורה, ועוד טעם שני שהוא יותר טוב מן לוז, היא עיר אלהים סלה, וכל מקום שנאמר עולם ועד נצח סלה, הוא קיום לעולם כדאיתא בפסחים (עירובין נ"ד ע"א). ולכן נתאוה משה ואמר אתה החלות להראות את עבדך, שמורה על אותיות התורה מא' ועד ת', שהיה משה מושלם בכל כ"ב אתוון ולא חסר אות חד, כעובדא דר' יוסי בזוהר פרשת ויקהל עמוד שפ"ט (זוהר ח"ב רי"ז ע"ב), שאמר ר' שמעון יוסי אנת חסר אות חד בדיוקנך, כמו שהיה מושלם במרכבה העליונה שנברא האדם בכ"ב אותיות, שהם סוד רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (תהלים סח יח) כנגד כ"ב אותיות התורה, ז"ש את ידך החזקה, שהיא התורה שהיא כ"ב אותיות. ומאחר שראה משה שמים וארץ שנבראו כולם בכ"ב אותיות התורה, לכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך, שכולם נבראו באותיות התורה, ולכן כ"ב צנורות בעולם שמשם רואים את גבורתך, אם כן מבקש אני לכנוס לארץ ישראל ואראה את הארץ, כי שם יהיה מקום שלה בין כל כ"ב צנורות שבעולם, ז"ש ואראה א"ת הארץ, שהם כ"ב צנורות כנגד אותיות התורה מא' ועד ת', כי נכבדות מדובר בך, שעיר ציון הוא מכלל יופי (תהלים נ ב), כי משם עולים כ"ב צנורות שבעולם, ובמלת נ"א נוטריקון 'נתיבות 'אותיות, שאלו נתיבות העולם והם כולם מארץ ישראל, ובמלת נ"א א"ת ב"ש, ט"ת, רומז לנו על אות ט' שהיא בעיר לוז, שיש לה מעלה שאין מלאך המות שולט בה, וכן הוא במדרש רבה פרשת ויצא פרשה ס"ט (ב"ר פס"ט ח'). שכן אעבר"ה נ"א וארא"ה, בגימטריא מלא"ך המו"ת. לכן מזה הטעם רוצה אני לראות את הארץ, מה לוז שאין לה אלא אות אחת מן כ"ב אותיות שהיא ט', אין מלאך המות שולט בה, קל וחומר כשאזכה לראות הארץ ששם כל כ"ב אותיות, כמ"ש ההר הטוב הזה, הטו"ב בגימטריא כ"ב, שהוא תירוץ אחד של הזוהר שמעלות בית המקדש ששם נבראו כל כ"ב אותיות שבתורה, גם תירוץ השני של הזוהר כי מעלות המקדש הוא על טוב של עולם הבא שהוא עולם שכולו טוב, אבל אות ט' של לוז, היא מורה על טוב של חיי העולם הזה, וזה גם כן נרמז במלת הטוב בה"א הידועה של עולם הבא. השיב הקב"ה רב לך, מה רב טובך שאתה כלול מכל כ"ב אתוון לך דייקא, ואין אתה צריך לארץ ישראל בשביל זה:
ראה משה שכל עולמות נבראו בכ"ב אותיות התורה, כדאיתא בזוהר פרשת תרומה עמוד ס"ח (זוהר ח"ב קנ"א ע"ב) על ענין לוז שאין מלאך המות שולט בה, לפי שנברא באות ט', והקשה שם אם כן למה לא נברא בית המקדש שם, והשיב ב' תירוצים, הא' לפי שמקום המקדש שם מתנוצצים כל כ"ב אותיות התורה, תירוץ השני שבית המקדש השכר הוא לעולם הבא, אבל שם בלוז הוא חיי עולם הזה. ועל זה אמרתי פסוק אוהב ה' שערי ציון (תהלים פז ב) מב' טעמים, הא' נכבדות ידובר בך (תהלים פז ג), ב"ך דייקא שנברא מקום המקדש בכ"ב אותיות התורה, ועוד טעם שני שהוא יותר טוב מן לוז, היא עיר אלהים סלה, וכל מקום שנאמר עולם ועד נצח סלה, הוא קיום לעולם כדאיתא בפסחים (עירובין נ"ד ע"א). ולכן נתאוה משה ואמר אתה החלות להראות את עבדך, שמורה על אותיות התורה מא' ועד ת', שהיה משה מושלם בכל כ"ב אתוון ולא חסר אות חד, כעובדא דר' יוסי בזוהר פרשת ויקהל עמוד שפ"ט (זוהר ח"ב רי"ז ע"ב), שאמר ר' שמעון יוסי אנת חסר אות חד בדיוקנך, כמו שהיה מושלם במרכבה העליונה שנברא האדם בכ"ב אותיות, שהם סוד רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (תהלים סח יח) כנגד כ"ב אותיות התורה, ז"ש את ידך החזקה, שהיא התורה שהיא כ"ב אותיות. ומאחר שראה משה שמים וארץ שנבראו כולם בכ"ב אותיות התורה, לכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך, שכולם נבראו באותיות התורה, ולכן כ"ב צנורות בעולם שמשם רואים את גבורתך, אם כן מבקש אני לכנוס לארץ ישראל ואראה את הארץ, כי שם יהיה מקום שלה בין כל כ"ב צנורות שבעולם, ז"ש ואראה א"ת הארץ, שהם כ"ב צנורות כנגד אותיות התורה מא' ועד ת', כי נכבדות מדובר בך, שעיר ציון הוא מכלל יופי (תהלים נ ב), כי משם עולים כ"ב צנורות שבעולם, ובמלת נ"א נוטריקון 'נתיבות 'אותיות, שאלו נתיבות העולם והם כולם מארץ ישראל, ובמלת נ"א א"ת ב"ש, ט"ת, רומז לנו על אות ט' שהיא בעיר לוז, שיש לה מעלה שאין מלאך המות שולט בה, וכן הוא במדרש רבה פרשת ויצא פרשה ס"ט (ב"ר פס"ט ח'). שכן אעבר"ה נ"א וארא"ה, בגימטריא מלא"ך המו"ת. לכן מזה הטעם רוצה אני לראות את הארץ, מה לוז שאין לה אלא אות אחת מן כ"ב אותיות שהיא ט', אין מלאך המות שולט בה, קל וחומר כשאזכה לראות הארץ ששם כל כ"ב אותיות, כמ"ש ההר הטוב הזה, הטו"ב בגימטריא כ"ב, שהוא תירוץ אחד של הזוהר שמעלות בית המקדש ששם נבראו כל כ"ב אותיות שבתורה, גם תירוץ השני של הזוהר כי מעלות המקדש הוא על טוב של עולם הבא שהוא עולם שכולו טוב, אבל אות ט' של לוז, היא מורה על טוב של חיי העולם הזה, וזה גם כן נרמז במלת הטוב בה"א הידועה של עולם הבא. השיב הקב"ה רב לך, מה רב טובך שאתה כלול מכל כ"ב אתוון לך דייקא, ואין אתה צריך לארץ ישראל בשביל זה: