לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר חֶֽסֶד־וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה׃
שערי אורה
וזהו שחייב אדם לברך על הרעה כמו שמברך על הטובה, וכמו שאמר דוד (תהילים נ״ו:י״א-י״ב) ביהוה אהלל דבר באלהים אהלל דבר. וזו היא אמונת ישראל לקבל משפטי אלהים בשמחה ולשמוח ביסוריו ותוכחותיו ומשפטיו ולהודות לפניו על הכל ולברך שמו כמו שאמר (שם קא) חסד ומשפט אשירה, אם חסד אשירה, ואם משפט אשירה, ולא יהיה אדם מבעט ביסורין ומוציא דברים קשים מפיו כל זה נרמז בפסוק אלהים לא תקלל. זה הכלל כל דיין שבעולם וכל בתי דינים עליונים ותחתונים נכללים בפסוק זה.