פולחן על ויקרא יב:ב

הַפּוֹתֵֽחַ יָד בִּתְ֒שׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁ֒עִים וְחַטָּאִים נִבְהֲלָה נַפְשֵֽׁנוּ מֵרוֹב עִצְּ֒בוֹנֵֽנוּ אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ נֶֽצַח: קֽוּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי חָסִֽינוּ בָךְ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אִם אֵין בָּֽנוּ צְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים זְכָר־לָֽנוּ אֶת־בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ וְעֵדוֹתֵֽינוּ בְּכָל־יוֹם יְהֹוָה אֶחָד: הַבִּֽיטָה בְעָנְיֵֽנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵֽינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עָלֵֽינוּ בְּאֶֽרֶץ שִׁבְיֵֽנוּ ואַל־תִּשְׁפּוֹךְ חֲרוֹנְ֒ךָ עָלֵֽינוּ כִּי אֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ: אֵל הַבִּֽיטָה דַּל כְּבוֹדֵֽנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּ֒צֽוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה: עַד מָתַי עֻזְּ֒ךָ בַּשְּׁ֒בִי וְתִפְאַרְתְּ֒ךָ בְּיַד־צָר: עוֹרְ֒רָה גְבוּרָתְ֒ךָ וְקִנְאָתְךָ עַל־אֹיְבֶֽיךָ הֵם יֵבֽשׁוּ וְיֵחַֽתּוּ מִגְבוּרָתָם וְאַל־יִמְעֲטוּ לְפָנֶֽיךָ תְּלָאוֹתֵֽינוּ: מַהֵר יְקַדְּ֒מֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ בְּיוֹם צָרָתֵֽינוּ וְאִם־לֺֹא לְמַעֲנֵֽנוּ לְמַעַנְךָ פְעַל וְאַל־תַּשְׁחִית זֵֽכֶר שְׁאֵרִיתֵֽנוּ: וְחוֹן אוֹם הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ פַּעֲמַֽיִם בְּכָל־יוֹם תָּמִיד בְּאַהֲבָה ואוֹמְ֒רִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

הַפּוֹתֵֽחַ יָד בִּתְ֒שׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁ֒עִים וְחַטָּאִים נִבְהֲלָה נַפְשֵֽׁנוּ מֵרוֹב עִצְּ֒בוֹנֵֽנוּ אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ נֶֽצַח קֽוּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ: אַל־תִּשְׁפּוֹךְ חֲרוֹנְ֒ךָ עָלֵֽינוּ כִּי אֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ: אֵל הַבִּֽיטָה דַּל כְּבוֹדֵֽנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּ֒צֽוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה: עַד־מָתַי עֻזְּ֒ךָ בַּשְּׁ֒בִי וְתִפְאַרְתְּ֒ךָ בְּיַד־צָר: עוֹרְ֒רָה גְבוּרָתְ֒ךָ וְהוֹשִׁעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: אַל־יִמְעֲטוּ לְפָנֶֽיךָ תְּלָאוֹתֵֽינוּ: מַהֵר יְקַדְּ֒מֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵֽינוּ, לֺא לְמַעֲנֵֽנוּ אֶלָּא לְמַעַנְ֒ךָ פְעַל, וְאַל תַּשְׁחִית אֶת־זֵֽכֶר שְׁאֵרִיתֵֽנוּ, כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנוּן וְרַחוּם אָֽתָּה: וּזְ֒כוֹר עֵדוּתֵֽנוּ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד אוֹמְ֒רִים פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד: