Liturgy על יואל 2:17

אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:

אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּֽךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:

הַטֵּה אֱלֺהַי אָזְנְךָ וּשְׁ֒מָע פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְ֒מוֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֺא עַל־צִדְ֒קֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ כִּי עַל־רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה אֲדֹנָי סְלָֽחָה אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל־תְּאַחַר: לְמַעַנְךָ אֱלֺהַי כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־עִירְ֒ךָ וְעַל־עַמֶּֽךָ: אָבִֽינוּ אָב הָרַחֲמָן הַרְאֵֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל־הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ: וְעַתָּה יְהֹוָה אָבִֽינוּ אָֽתָּה אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְ֒רֵֽנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְ֒ךָ כֻּלָּֽנוּ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־עַמֶּֽךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְ֒ךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם: לָֽמָּה יֹאמְ֒רוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֺהֵיהֶם: יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה: יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: חֲמוֹל עַל עַמֶּֽךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶֽךָ חֽוּסָה־נָּא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי לְךָ יְהֹוָה הַצְּ֒דָקָה עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת: