Liturgy על ירמיהו 31:18

וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נִחַמְנוּ. וְאַחֲרֵי הִוָּדְעֵנוּ, סָפַקְנוּ עַל־יָרֵךְ: בֹּשְׁנוּ וְגַם נִכְלַמְנוּ, כִּי נָשָׂאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ. וְעַל־זֹאת נִשָּׂא בְשָרֵנוּ בְשִׁנֵּינוּ, וְנַפְשֵׁנוּ נָשִׂים בְּכַפֵּנוּ. וּבַמֶּה נְקַדְּמָה פָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וּבַמֶּה נִכַּף לְךָ אֱלֹהֵי מָרוֹם. וּבַמֶּה תִּתְרַצֶּה, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל־כָּל־חַטֹּאתֵנוּ, אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ, כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה, אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ: אִם בִּתְשׁוּבָה וּוִדּוּי תִּתְּרַצֶּה, הִנְּנוּ שָׁבִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ וְיָשָׁר הֶעֱוִינוּ, וְלֹא־שָׁוָה לָנוּ: וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחָל, הִנְּנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲדוֹנֵיהֶם, וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ: וְאִם בִּבְכִי וּזְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בַמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ, וּבַחֲדָרִים תֶּאֱנַח רוּחֵנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ: וְאִם בְּשֶׁבֶר־רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵּה נִשְׁבַּר לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ, וְנִדְכָּאָה רוּחֵנוּ, מִן הַצָּרוֹת וּמִן הַתְּלָאוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא־נוֹתָר מְתוֹם בִּבְשָׂרֵנוּ. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, אָז אָבַדְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ:

וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נִחַמְנוּ. וְאַחֲרֵי הִוָּדְעֵנוּ, סָפַקְנוּ עַל־יָרֵךְ: בֹּשְׁנוּ וְגַם נִכְלַמְנוּ, כִּי נָשָׂאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ. וְעַל־זֹאת נִשָּׂא בְשָרֵנוּ בְשִׁנֵּינוּ, וְנַפְשֵׁנוּ נָשִׂים בְּכַפֵּנוּ. וּבַמֶּה נְקַדְּמָה פָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וּבַמֶּה נִכַּף לְךָ אֱלֹהֵי מָרוֹם. וּבַמֶּה תִּתְרַצֶּה, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל־כָּל־חַטֹּאתֵנוּ, אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ, כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה, אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ: אִם בִּתְשׁוּבָה וּוִדּוּי תִּתְּרַצֶּה, הִנְּנוּ שָׁבִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ וְיָשָׁר הֶעֱוִינוּ, וְלֹא־שָׁוָה לָנוּ: וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחָל, הִנְּנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲדוֹנֵיהֶם, וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ: וְאִם בִּבְכִי וּזְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בַמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ, וּבַחֲדָרִים תֶּאֱנַח רוּחֵנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ: וְאִם בְּשֶׁבֶר־רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵּה נִשְׁבַּר לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ, וְנִדְכָּאָה רוּחֵנוּ, מִן הַצָּרוֹת וּמִן הַתְּלָאוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא־נוֹתָר מְתוֹם בִּבְשָׂרֵנוּ. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, אָז אָבַדְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ:

כִּי נָשָׂאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ.