Liturgy על משלי 15:2
לשון חכמים
והנה עמל תורה שהוא רוחני וקדוש מוכח מתוכו שמלאכתו היא מלאכת הקודש יען כי הוא נגדיי לחומר הגוף אבל עמל אכילה ושתיה מאחר שהוא עונג לחומר הגוף אינו מוכח ומבורר שמלאכתו היא בכלל מלאכת הקודש אלא הרואה אומר לעונג הגוף הוא בא ונעשה, על כן עסק זה אינו מתקדש להיות קודש ולהכלל בקדושה אלא ע״י הכונה וחמחשבה שמכוין וחושב בסוד האכילה והשתיה ורמזיה ושורשה, ובאמת עין רואה דלאו כ״ע גמירי לכוין בסוד ה׳ וגם המבינים טרדת הזמן ובלבול הדעת מונעתם מן הכונה הראויה להיות בסוד ה׳. ורק הלשון הוא יכול להשלים ככתוב (במשלי ט״ו:ב׳) לְשׁ֣וֹן חֲ֭כָמִים תֵּיטִ֣יב דָּ֑עַת שהאדם מסדר בפיו ולשונו מה שצריך לכוין ולחשוב בלבו ומוחו, ועל כן לשון חכמים הסדור בדרך תפלה ובקשה על כל מצוה ומצוה תטיב דעת לאדם, הן במעשה המצוה שעושה הן באכילה ושתיה שאוכל ושותה שעי״ז ישלים האדם מלאכת הקודש של הבירורים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy