פולחן על שמות כז:א

וראוי לבעל תורה להרגיל עצמו לקרוא לפחות שתא סדרי משנה פעם אחת בשנה בהבנת פשטי דבריהם כי נעמו ואשרי ת"ח שמשומר למודו בידו כדאמרי' במדרש משלי דף ס"ט ע"א שהקב"ה אומר לת"ח הבא לפניו אמור לפני מה שקרית ומה ששנית מכאן אמרו כל מה שקרא ושנה האדם יהיה תפוס בידו שלא תשיגהו כלימה ליום הדין וע"ש מכל פרטי השאלות ששואלין לת"ח ובדף ס"ח ע"א ספר בכבוד שנעשה ע"י אליהו לר"ע אחר מיתתו ואיך הושכב על מטתו בכבוד והדר כי ברכה לראש משביר ואם המתענה הזה אינו בעל משנה ירבה בשירי דוד ובעניות אחרונות שבאיוב ויקראם בקול ובנחת כי טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה. בלילה קודם שכבו ישב על גבי קרקע בחליצת מנעל וסנדל ויתאבל על חרבן הבית ויספוד ויאנח בנוסח אהה נפשי על עוונותי ויאמר הוידוי שסדרנו ביום ראשון של השבוע במעירי שחר שלנו וגם שם לפניו הסדר הראוי ליאמר בכל לילה אך בליל זה יוכל להוסיף כרצונו מסדרים הכתובים שם ואם אינו יוכל לקום הרבה קודם אור היום לפחות יאריך בבקשות עד אחר חצות ברם היה יותר טוב להקדים לשכב בנשף ראשון ולקיים ביום הקדוש הזה חצות לילה אקום וקודם קומו מהארץ יתן בעפר פיו בבכי ודמעה ויאריך בפסוקי שמירה כרצונו וטוב שישכב עם בתי ידים בידיו ואזור במתניו ובהקיצו משנתו בעודו על משכבו ירחש איזה פסוקי דרחמי כאשר ישים ה' בפיו ויכוין לתקון השעות שעברו ושיעברו עליו בשינתו ועכ"פ יתחזק לקשר מדת לילה ביום ויעסוק במשניות קדשים ובספר הזהר אם חלק לו ה' בו חלק ויקרא פרק דספרא דצניעותא שהם בפרשת תרומה ואח"כ ילך למשמרתו עם אחוזת מריעיו להתפלל על חרבן הבית כאשר הצגנו לפני בני גילנו על פי הכוונה שהיא בהקדמת אשמורת הבקר שלנו המכוונת מאד כפי עניות דעתנו לתקון יום כזה כאשר עיני המעיין בצדק ישפוט ויבין ויוסיף מדעתו אך לא יהיה לו שיח וסיג עם שום אחד מהם רק להצטרף עמהם לענות דברים שבקדושה וינעים בפיו הזמירות בבית הכנסת ויתפלל במורא ויראה רבה ויכוין בתפלתו כפי הבנתו וישתדל להשלים ק' ברכות בעניית אמו אחרי ברכות השחר מבניו ותלמידיו ויכוין בחזרת שליח צבור התפלה יותר משאר ימים ואחר התפלה יתעכב בבית הכנסת מעוטר בציצית ותפלין ושם יעסוק בתחינות ובקשות ומזמורים כפי כוונתו כי תפלת ישרים רצונו ואמרו במדרש תהלים מזמור ק"מ אמר קודשא בריך הוא לדוד רנן לפני ואני אפלטך דכתיב רני פלט תסובבני סלה ואת"ל יקרא המשניות במסכתות שאמרנו וישוב ויקרא בספר הזהר ואם יתעכב שם בבית הכנסת או בבית מדרשו עד אחר חצות זה יהיה לו תקון גדול וביום יקרא פרשת עשרת הדברות ופרשת היראה שבעקב ואם יאמר סדר המעמדות נ"ל שיפה עשה ואם יקרא בפיו קצור המצות להרמב"ם או העשי"ן והלאוי"ן שבסמ"ג או ההזהרות גם זה יהיה תקון לתעניתו. ואם יהיה מלמד תנוקות לא יבטל תלמוד תורה שלהם אך ימעט ממה שכתוב בסדר הזה כי מאן דמתני אין למעלה ממנו ברם יזהר למעט בדברי חול ככל האפשר לו ואל יוציא קללה מפיו ביום ההוא אפילו לא יכוין אלא לזרוק בהם מרה ורוב דבורו יהיה בלשון הקודש כלל הדברים יראה האיש המתבודד הלז כאילו כל היום הזה הוא עומד בג"ע לפני השכינה. ויהא נר דולק בבית הכנסת לשמו להזכיר לטוב נשמתו לפני השם וכבר אמרו בגמרין ובמדרש שיר השירים מפי רבותינו בשבחם יושבי עיר אושא שכר שהושלם לעובד אדום על שהדליק נר לפני הארון וכבר דברנו בסוד הנר של בית הכנסת במאמר ראשון ומי שאינו בעל משנה יאריך בסדר התחנונים שבמחזורים ויחרוז מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים. עוד נאות למשכיל לקרוא מגילת שיר השירים בכוונה ביום זה כדאמרו שם לא ניתן שיר השירים לישראל אלא לשבחן של ישראל ולכן אין דורשין אותו לעולם לגנאי שלהם כך אמר רבי יהודה לרבי מאיר כמה פעמים. וכלל זה יהיה ביד האדם בכל עת וזמן בהזמין עצמו לעשות איזה מצוה או תקון ויחוד טוב לומר בפיו קודם אקרא לאלהים עליון וגו'. ופסוק ה' יגמור בעדי וגו' שנזכרו בשתי פסוקים אלה ג' שמות הכוללים כל מיני שפע ורב טוב הלא הם אל אלהים ה' מלבד הסודות הכמוסים שבהם לסגולת זה אח"כ יאמר ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו' ובזה יצליח דרכו וישכיל וכ"ש שיש לו לישא על שפתיו פסוקים אלו בכל שעה מהיום הנזכר עם שאר פסוקי דרחמי כאשר ישים ה' בפיו והודוי שהוא בסוף סדר הג' מימים אחרונים בימי השבוע במעירי שחר שלנו הם מכוונים הרבה להאמר ביום כזה. וקודם תפלת המנחה יקדים לבית הכנסת לא פחות משעה אחת ושם ישב בדד וידום ויחשוב תחלה בגדולת יוצר הכל וכמה גבהו דרכיו מדרכי בני אדם ועם כל זה הוא בוחר בשירי זמרה ואומר לישראל השמיעני את קולך ואח"כ בלבבו יבין וידע כמה הוא נבזה וגרוע ויעיר במחשבותיו עונות נעוריו ובפרט כל מה שפעל ועשה מיום ר"ח שעבר עד יום ר"ח זה ויספוד עליהם ובזה לא יירא מימי רע כדאמרי' במדרש תהלים על פסוק למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני אותם שדועכים את העון ברגליהם בעקביהם וכל המעביר עונו מנגד עיניו אין הקב"ה מוחל לו לכן יקיים וחטאתי נגדי תמיד ולפי כוון מחשבות לבו כן יקרא בפיו פסוקי דרחמי וסליחה ואם ישבר לבו בקרבו וידמע אז טוב לו ויעביר הדמעות על מצחו להעביר רשמי וכתמי העבירות ששם נרשמים. וסדרי הפסוקים אשר סדרנו להאמר מידי יום ביומו בשחרית ומנחה הם לדעתנו מאד מכוונים להאמר ביום רצון כזה ואפי' מי שאינו מרגיל עצמו בהם בכל יום ויודפסו בסוף ד' מאמרותינו אלה לזכות הרבים בהם אם יגזור ה':

עוד יש לנו לדעת כי גם בכל אחד משבעה כוכבי לכת יש רוחות מקבילות לכל אחד מהם. וכח הארץ וכל אשר עליה נתנה ה' בכוכבים ומזלות לפי הנהגתם ומבטם בהם. ועל הכוכבים ומזלות שם הבורא מנהיגים מלאכים ושרים שהם נפש להם. ושם בכח המנהיגים דרכי תמורות וכחות להמיר אשר למטה מהם וימירו אותם הפנים העליונים מבט הכוכבים כפי רצון הבורא וזהו מהשנא עדניא וזמניא והופך לבקר צלמות מבלי שנוי טבעו של עולם וזהו סוד אמרם הכשפים שהם מכחישים לפמליא של מעלה. ירצה שהם הפך הכחות הפשוטים והם הכחשה לפמליא בצד מהצדדים לכן אסרה אותם התורה כי אין ראוי לאדם לשנות העולם ממנהגו ומטבעו הפשוט שהוא חפץ בוראו. וזה טעם אסור הכלאים כי יבואו מן ההרכבות צמחים ויעשו פעולות נכריות יולידו שנויים ממנהגו של עולם לרע או לטוב כאשר כתב הרמב"ן בפרשת שופטים. עוד כתב כי להיות השרים נפשות לכדורי הגלגלים ושרי זנב וטלה הקרובים לארץ והם נקראים נגידי התלי יודיעו העתידות ומהם נעשים סימנים בעופות שבהם יודיע עתידות ולא לזמן גדול וזהו כי עוף השמים יוליך את הקול וגו' וקוסם ומנחש יקבלו העתידות הנזכרים מן הכוכבים ומצורותיהם שהם שלשים ושש. ואולי מספר זה נגד שלש מערכות מי"ב גבולים המתראים למעלה או מן השפלים בשרי מעלה. אבל הנבואה תודיע חפץ ה' ולא יפול דבר מכל דבריה. וללבנה בפרט תהיה לה מבטים הרבה ומנהיגים הרבה הן לטוב הן למוטב הנה שכח הנוחשים והקוסמים שולט במזלות להיות כחם מהשרים חצונים והכל ברצון גבוה: וחטא אדם גרם כי חל כח חצוני גם בעולם הגלגלים וכוכבי השמים שפגיעתם רעה מאז נתן בהם איכותם שפיטתם לכך כי אין הוראות רעות בשמים אם לא אחר שנתעכר העולם וזהו ארירת האדמה דלא תוסף תת כחה הזן לך והיא מעלה לך יתושין וצרעין שמתחלה רצתה לעשות רצון קונה ואדם נברא ממנה שהיה תפוח עקבו מכהה גלגל חמה להיותה אז משוללת עכירות וכח חיצוני. וראיה לזה כי גם עתה על ידי צדקה וחסד מתבטלת גזרתם כאשר היה לבת רבי עקיבא ושמואל ואבלט. ולעתיד לבא יחזרו הדברים על קדמותן הטוב והותר. ואפי' יצר הרע אשר היה לאדם לא יהיה לו עוד: וזהו סוד שמים החדשים וארץ החדשה אשר הקב"ה עתיד לעשות כי לא תהיה לא בשמים ולא בארץ כי אם איכות רוחניות קדוש וזהו כי נשכחו הצרות הראשונות וגו'. וטעם זה הוא כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות פי' הצרות ולא תעלינה על לב. ועיין עוד בפרשת תרומה איך עון אדם הראשון גרם חסרון גם במקום אור עליון. על כן צריך האדם בעולם הזה לקדש עצמו ואל יניח לכחות חצונים לשלוט בגופו בכל האפשר לו: ובציוני בפרשת יתרו על פסוק לא תעשה לך פסל ובפרשת אחרי מות בסוד שעיר המשתלח שם תמצא דברים חדשים המכוונים לדרוש זה. עוד שם בפ' אחרי מות דף ס"ו וס"ז: ועיין בזהר פרשת כי תשא דף קפ"ח טעם הטועים שהיו משתחוים לאור קודם זריחת השמש לממונה שהיו קורין אותו אלהים דמרגלאן דנהיר והיו נשבעים בו ואמר שהוא ממונה על הזהב ועל המרגליות אדומות ובו היו יודעים נקודות השמש למצא זהב ומרגליות. ואולי ד' כחות תחתונים הנזכרים בדברי חכמים נתהוו מארבע יסודות של אדם הראשון בק"ל שנה שפירש מאשתו אבל הכשופים פרש"י שע"י מלאכי חבלה הם נעשים: ועיין מזה בהרשב"א תשובה תי"ג. ועיין מחלוקי כתות אלו בר"מ פרשת כי תצא דף רע"ו: וישראל הוזהרו בוהיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וכן אמרו המשים אוכלים תחת המטה רוח רעה שורה עליהם ושומר נפשו ירחק מהם ויהיה נפשו וגופו וביתו מדור לקדושה. ובשום פנים אל יגדיל צפרניו מידיו ורגליו. ואל ילך ד' אמות בבקר קודם רחיצת ידיו כאשר הזהיר ס"ה מזה פעמים רבות ועל זה נאמר ונשמרת מכל דבר רע: ואמרו בפרשת תרומה כי הדיוקן של אדם עומד בדמותו בצלמו באוצר אחד ששם כל הנשמות של העולם מתלבשים בדיוקנא. ואולי מקום זה יקרא חצר ונקרא עבר הנהר. ובזה נדע למה בני ישראל נקראים עבריים וזה יהיה האוצר שאומר רש"י על מאמר עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. וי"מ כי גוף ירצה גוף אדם הראשון שהיו כל הנשמות תלויים בו מהם בראשו ומהם בזרועותיו כדאמרו חז"ל. ולכן כלם צריכים תקון קודם ביאת הגואל. וחצר זה מבדיל בין יצירה לעשיה כי הוית הנשמות שתחלת מוצא שפעם מבינה אינם מצטיירים עד כי יתייחדו ת"ת ומלכות ע"י שתי כחות שהם בהיכל לבנת הספיר ושם בכחם הנשמה מצטיירת בצורת רמ"ח אברים רוחניים. ובעת שמוכנים הנשמות שהם מעבר הנהר עליון לירד לעולם הזה קורא הקב"ה לממונה אחד שברשותו מופקדים כל הנשמות העתידים לבא לזה העולם ומביא לפניו אותה הנשמה מלובשת בדיוקן העולם הזה והקב"ה משביעה שתעסוק בסוד הנאמנות עליון דכתיב אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים בסוד הנאמנות ובסוד התורה. וה' הוא האלהים בו יחוד עליון ותחתון שמע ישראל ובשכמל"ו. ע"כ צריך האדם לנהוג כבוד ונקיות בגופו זה לכבוד שמים בעודו בעה"ז כי דוגמתו יזכה לו בהתלבשו בגן עדן עליון ותחתון ולזה יכוין בנקיות גופו ובגדיו וביתו. ומזה נבין אסור האבל ברחיצה כל שבעה כפי הדין. ובגיהוץ ובתספורת כל שלשים כאשר יבא לקמן בעה"י. ואמרו בזהר רוח אמשיך רוח ואייתי רוח: ואמר כי בכל אתר דבר נש אתקשר הכי אתחזי באנפוהי. ולכן הצדיקים נקראים פני שכינה כי השכינה מתתקנת עמהם ליראות את פני המלך העליון ושכינה עמהם בסתימו ואינון באתגלייא: