פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ (ס)
אוצר מדרשים
חירק – בו חרקו שונאינו שיניהם עלינו, ושורק – בו שרקו עלינו אויבינו, כמו שנאמר על חירק ועל שורק: שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן (איכה ב׳ ט״ז). ובחולם עתיד לרפא מחלתנו ולגאול אותנו, שנאמר בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים (תהילים קכ״ו:א׳) – הרי חולמים חולם. והחירק שהוא מלמטה מפני מה? שכל החורקים עלינו שן יפלו תחת רגלינו. וכמו החולם שהוא זקוף למעלה על כל המלכים, כך הקב״ה נשא ונעלה על כל העולם בשעת נפילת אומות העולם, אויבינו החורקים עלינו שיניהם. והשורק שהוא זקוף כמונו שהיינו סגולה מוטלת ביום שקראנו סגולה, ועכשיו אנו עומדים כמו השורק שהוא עומד (כוונתו על השורק \ שהוא כמו סגול אך זקוף, והמלאפו"ם שהוא עומד לקחת נקמה) באיזה יום ביום נקמת ה׳ על אויבינו, שנאמר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה׳ לַזְּבוּב (ישעיה ז׳ י"ח).
איכה רבה
פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם, לָמָּה הִקְדִּים פ"ה לְעי"ן, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(איכה ב טז) פצו עליך פיהם אמר רבה א״ר יוחנן מפני מה הקדים פ״א לעי״ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מח שלא ראו בעיניהם. (תהלים יד ד) אכלו לחם ה׳ לא קראו אמר רבה אמר רבי יוחנן כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם. ה׳ לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות: