אסתר א:א מדרש: אסתר רבה, מדרש לקח טוב וספרי דאגדתא

וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ה֣וּא אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ הַמֹּלֵךְ֙ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה׃

אסתר רבה

וַיְהִי בִּימֵי (אסתר א, א), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה שֶׁהִשְׁחִיר פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר שֶׁהִכְחִישׁ רֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וְתַעֲנִיּוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָן רוֹשׁ וְלַעֲנָה. וְרַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי תַּחֲלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, אָחִיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר. וְכִי אָחִיו הָיָה וַהֲלֹא זֶה כַּשְׂדִּי וְזֶה מָדִיִּי, אֶלָּא זֶה בִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ. לְפִיכָךְ הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב כְּאֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, ט): גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהִשְׁחִית בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דָּבָר אַחֵר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אֲמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהָרַג אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי אוֹהֲבוֹ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהָרַג אוֹהֲבוֹ מִפְּנֵי אִשְׁתּוֹ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁגָּזַר עָלָיו שֶׁיִּבָּנֶה. וְכִי הוּא גָזַר, וַהֲלֹא כּוֹרֶשׁ גָּזַר, אֶלָּא כְּתִיב (עזרא ו, ג): בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ כָּל סַנְקְלִיטִין שֶׁלּוֹ אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ אָבִיךָ גָּזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִבָּנֶה, וְאַתְּ גּוֹזֵר עָלָיו שֶׁיִּבָּנֶה, וְכִי יֵשׁ מֶלֶךְ מְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ. אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי קִינָסִין הַנֶּעֱתָקִין, מִיָּד הֵבִיאוּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ו, ב): וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (עזרא ד, כא): כְּעַן שִׂימוּ טְעֵם לְבַטָּלָה, אָמַר לָהֶם וּמִי כְתִיב לְעוֹלָם, לָא כְתִיב אֶלָּא עַד מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם, מַאן אָמַר לִי שֶׁאִלּוּ הָיָה אַבָּא קַיָּם לֹא הָיָה בּוֹנֶה אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ הוּא כּוֹלְלוֹ עִם הַנְּבִיאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ו, יד): וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין וגו'.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

ויהי בימי שפט השפטים. אמ"ר שמואל בר נחמני חמשה ויהי בימי הם ואלו הם (בראשית י"ד א') אמרפל, (רות א' א') שפט השפטים, (ישעיה ז' ב') אחז, (ירמיה א' ג') יהויקים, (אסתר א' א') אחשורוש.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי דאגדתא

[אסתר א, א] ויהי בימי אחשורוש. זש"ה כאשר ינוס איש מפי הארי ופגעו הדוב (עמוס ה יט), הארי זה בבל, שנמסרו ישראל לה, שנאמר קדמיתא כאריא וגפין (דנשר) [די נשר] לה (דניאל ז ד), ופגעו הדוב, ששיעבדו אותן מדי שנמשלו לדוב, שנאמר וארו (חיי) [חיוה] אחרי תנייא דמייא לדוב (דניאל ז ה), ובא הבית וסמך ידו (אל) [על] הקיר (עמוס שם), באו לבנות בית המקדש, ועמד עליהם המן הרשע, הוא ספרא שמשאי בן המן, ומשם ירד פרוזבוטים כנגדו, מרדכי ירד בשביל שיבנה בית המקדש, אמרו ישראל מרדכי היה משבטו של בנימין, וכתיב בו ידיד ה' ישכון לבטח עליו וגו' (דברים לג יב), לפיכך ירד פרוזבוטים כנגדו, מרדכי ירד בשביל שיבנה בית המקדש בימיו, והמן ירד בשביל שיבטל בנין בית המקדש, שכך כתיב ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה (על היהודים) [על יושבי יהודה וירושלים] (עזרא ד ו), לפיכך צווחו ווי ויהיה בימי אחשורוש. [ויהי בימי אחשורוש]. א"ר לוי כל מקום שכתוב ויהי בימי, ימים של צרה הם, ויהי בימי אמרפל (בראשית יד א), ויהי בימי שפוט השופטים (רות א א), ויהי בימי אחז (ישעיה ז א), ויהי בימי יהויקים (ירמיה א ג), ויהי בימי אחשורוש.
שאל רבBookmarkShareCopy