וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לַחֲכָמִ֖ים יֹדְעֵ֣י הָֽעִתִּ֑ים כִּי־כֵן֙ דְּבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ לִפְנֵ֕י כָּל־יֹדְעֵ֖י דָּ֥ת וָדִֽין׃
ספרי דאגדתא
[אסתר א יג] ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים. אמר ר' סימון זה שבטו של יששכר שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים (דה"א יב לג).
אסתר רבה
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים וגו' (אסתר א, יג), מִי הָיוּ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל וגו'. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקּוּרְסִין, וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר קָצְרַת אָמַר לָעִבּוּרִין. לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לְרַפְּאוֹת אֶת הַקִּירוּס [פרוש קלפה העולה מחמת מכה]. רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִידִים, וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, וְכֻלָּם הָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל דַּעְתָּן כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, בִּשְׁבִיל שֶׁגָּזַרְתִּי עַל וַשְׁתִּי שֶׁתִּכָּנֵס לְפָנַי עֲרֻמָּה וְלֹא נִכְנְסָה, מַה הוּא דִּינָהּ, אָמְרִין לֵיהּ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְעַכְשָׁיו מְטֻלְטָלִין אָנוּ, וְקָרְאוּ לְפָנָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (ירמיה מח, יא): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר. אֲמַר לוֹן אִית הָכָא מִינְּהוֹן, אָמְרִין לֵיהּ קָרִיבֵיהוֹן. הֲדָא הוּא דַּאֲמַר: וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי וגו', (משלי יא, ח): צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, צַדִּיק מִצָרָה נֶחֱלָץ, אֵלּוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר. וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי יא, ט): בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ, בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ, זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי יד, טז): חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ, חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי כב, ג): עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדָי.