אסתר ט:א מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש תנחומא, ספרי דאגדתא ואסתר רבה

ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי אחיו של ראש ובן גילו של ראש. אחיו של ראש אחיו של נבוכדנאצר הרשע שנקרא ראש שנא׳ (דניאל ב לח) אנת הוא ראשה די דהבא. ובן גילו של ראש נבוכדנאצר הרג והוא בקש להרוג נבכדנאצר החריב והוא בקש להחריב וכן הוא אומר (עזרא ד א) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים. ושמואל אמר שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדירה רבי חנינא אמר שכל הזוכרו אומר אח לראשו רבי יוחנן אמר שהכל נעשו בימיו רשים שנאמר (אסתר י א) וישם המלך אחשורוש מס על הארץ:

וּמַאי יוֹם הַכְּנִיסָה? יוֹם הַקְּהִלָּה, דְּאָמַר מַר, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, יוֹם קְהִלָּה לַכֹּל הִיא, דִּכְתִיב: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וְגוֹ', נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וְגוֹ' (אסתר ט, א-ב). נִקְהֲלוּ וְגָזְרוּ תַעֲנִית בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר בַּאֲדָר. אֲבָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם טוֹב הוּא, דִּכְתִיב: וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה (אסתר ט, יז).

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם (תהלים קו, מג). וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ, שֶׁנִּמְכְּרוּ בְּמַדַּי בִּימֵי הָמָן, שֶׁלְּקָחָן אוֹתוֹ רָשָׁע מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וּבָא גּוֹאֲלוֹ, זֶה מָרְדְּכַי. וְגָאַל אֶת מִמְכַּר אֶחָיו, שֶׁכִּסָּה אֶת עֲוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִם לַהֲרִיגָה. לָמָּה, שֶׁאָכְלוּ מִתַּבְשִׁילֵי הַמֶּלֶךְ. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' (אסתר א, ה). וְנִתְגָּרָה בָּהֶן הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל (שם ג, ז). וּבִזְכוּת מָרְדְּכַי נִצֹּלוּ, וְנַהֲפֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם (שם ט, א). הֱוֵי, וְגָאַל אֶת מִמְכַּר אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר, וּבָא גּוֹאֲלוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוֹאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ (ירמיה נ, לד). הַקָּרוֹב אֵלָיו, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִם קְרוֹבוֹ (תהלים קמח, יד).