אסתר י:ג מדרש: מדרש שכל טוב, אסתר רבה, ויקרא רבה ופרקי דרבי אליעזר

והיה משנה. כל מקום שנא' משנה סמוך ללמ"ד הרי היא לגריעות, כגון משנה למלך אחשורוש (אסתר י ג), גרוע מאחשורוש, במרכבת המשנה אשר לו (בראשית מא מג), גרועה מאותה המרכבה שרכב ביום מלכו, וכל מקום שאינו סמוך ללמ"ד הרי הוא לשון שינוי לגדולה, כגון מגיד משנה (אגיד) [אשיב] לך (זכרי' ט יב), וכגון זה והיה משנה:

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה (אסתר ב, ה), אִישׁ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מָרְדֳּכַי שָׁקוּל בְּדוֹרוֹ כְּמשֶׁה בְּדוֹרוֹ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד, מַה מּשֶׁה עָמַד בַּפֶּרֶץ, דִּכְתִיב (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ וגו', אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר י, ג): דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ. מַה מּשֶׁה לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ד, ה): רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר ט, ל): דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, וּכְתִיב (משלי כג, כג): אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. הָרְשָׁעִים קוֹדְמִין לִשְׁמָן, (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדֵם לָהֶם (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ קִישׁ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, לְפִי שֶׁדּוֹמִין לְבוֹרְאָן, דִּכְתִיב (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. יְהוּדִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְהוּדִי, וַהֲלֹא יְמִינִי הוּא, לְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. וְכִי קַנְתְּרָן הָיָה וְעוֹבֵר עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְּשֶׁצִּוָּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְהָמָן, חָקַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל לִבּוֹ, וְנִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה הָמָן שֶׁאֵין מָרְדֳּכַי מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּמָרְדֳּכַי אוֹמֵר לוֹ יֵשׁ אָדוֹן הַמִּתְגָּאֶה עַל כָּל גֵּאִים, הֵיאַךְ אֲנִי מַנִּיחוֹ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּלְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא יְהוּדִי, לוֹמַר יְהוּדִי יְחִידִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּאַבְרָהָם בְּדוֹרוֹ, מָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְהֶחֱזִיר וְהִכִּיר לַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אַף מָרְדֳּכַי בְּיָמָיו הִכִּירוּ הַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ח, יז): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, וְיִיחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקִדְּשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ נִקְרָא יְהוּדִי, דִּכְתִיב: אִישׁ יְהוּדִי, אַל תִּקְרֵי יְהוּדִי אֶלָּא יְחִידִי.

וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים (אסתר ב, יא), לִשְׁאֹל עַל כִּתְמָהּ וְעַל נִדּוּתָהּ. לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָהּ כְּשָׁפִים. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה דָרַשְׁתָּ שְׁלוֹם נֶפֶשׁ אַחַת, לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, חַיֶּיךָ סוֹפְךָ לִדְרשׁ שְׁלוֹם אֻמָּה שְׁלֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.