כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃
מעלות המדות
בני, בואו ואלמדכם מעלת הרצון, דעו בני כי מעלת הרצון היא מן המעלות הנכבדות, והיא סגולת אנשים חושבים ונכבדים ובעלי נפש נדיבה וכן מצינו במרדכי הצדיק עליו השלום שנשתבח במידת הרצון, כענין שנאמר (אסתר י, ג) כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו וגומר. גדולה היא מידת הרצון והדעת נוחה לפני המקום מפני שהיא מידה מקובלת בעיני המקום ובעיני הבריות. שכך אמרו חז"ל כל שרוח הבריות נוחה הימינו, רוח המקום נוחה הימינו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימינו, אין רוח המקום נוחה הימינו. וכך אמר שלמה בחכמתו, (משלי טו, ד) מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח. ואמרו חז"ל ארבע מידות בדעות, נוח לכעוס ונוח לרצות יצא הפסדו בשכרו, נוח לכעוס וקשה לרצות רשע קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד.
שיחות עבודת לוי
ונראה לפרש את דברי הספורנו בהקדם דברי החתם סופר, דהנה איתא במס' מגילה (ט"ז ב'), "'כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו' (אסתר י', ג'), לרוב אחיו ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין (לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה, רש"י)". ומבואר שמקצת הסנהדרין פירשו ממרדכי הצדיק כיון שהיה מתבטל מלימוד התורה. ויעוין בט"ז (יו"ד סי' רנ"א ס"ק ו') שהקשה איך שייך לומר שזה נחשב ביטול תורה, והלא היה עוסק בצרכי ציבור והיה מצוה שאי אפשר להעשות ע"י אחרים וממילא פטור הוא ממצות תלמוד תורה, וע"ש מה שתירץ. והחתם סופר (בדרשות חת"ס עמ' קצ"ג א') תירץ, "ונראה לי להסביר דודאי פיקוח נפש דוחה תלמוד תורה, והיה מרדכי מחוייב לבטל משום פיקוח נפש, אך הקב"ה שהזמין מצוה זו למרדכי ולא לאחר, על כרחך משום שתורתו של אחרים היא חביבה יותר, ולא רצה הקב"ה שיתבטלו הם מתלמוד תורה, על כן הזמין למרדכי, ומשהבינו אנשי כנסת הגדולה כך הורידוהו מדריגה אחת".