במדבר ב:יז מדרש: במדבר רבה, אוצר מדרשים, שיר השירים רבה ופסיקתא רבתי

וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה וגו' (במדבר ב, ג), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ וגו', בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת לָעוֹלָם, מִזְרָח מַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם. מִזְרָח, מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם. מַעֲרָב, אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקוֹר וָחֹם יוֹצְאִין לָעוֹלָם. דָּרוֹם, טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם. צָפוֹן, מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כָּךְ סִבֵּב לַכִּסֵּא אַרְבַּע חַיּוֹת, וּלְמַעְלָה מִכֻּלָּם כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּכְנֶגְדָן סִדֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדְּגָלִים לְמשֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה מִזְרָח שֶׁמִּמֶּנּוּ אוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם, יִהְיֶה כְּנֶגְדוֹ יְהוּדָה שֶׁהוּא בַּעַל מְלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה וגו'. וְעָלָיו שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר שֶׁהוּא בַּעַל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, ה): וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָֹּׂשכָר וגו'. וְעָלָיו זְבוּלוּן שֶׁהוּא בַּעַל עֲשִׁירוּת, כְּמָה דִכְתִיב (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, ז): מַטֵּה זְבוּלֻן וגו'. (במדבר ב, ט): כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת רֹאשׁ (משלי ח, כג): מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ, וְאוֹמֵר (קהלת ז, יב): כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. וְאוֹמֵר (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם. אַתְּ מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם יְהוּדָה תְּחִלָּה לַחֲנָיָה, דֶּגֶל יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחֹנִים קֵדְמָה וגו', תְּחִלָּה לַנְּסִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, ט): רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ. לַקָּרְבָּנוֹת יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'. לַמִּלְחָמָה יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א, א ב): מִי יַעֲלֶה לָנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה, וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שופטים א כ, יח): וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה בַּתְּחִלָּה. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמְּבַשֵֹּׂר יְהוּדָה מִתְבַּשֵֹּׂר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, א): עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵֹּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִי יְהוּדָה חַגַּיִךְ, הֲרֵי מִן הַמִּזְרָח. וְדָרוֹם טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, יְהִי כְּנֶגְדוֹ שֵׁבֶט רְאוּבֵן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָה מִדָּה טוֹבָה, וְרַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאִים עַל הַבְּרִיּוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, י): דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה וגו'. וְעָלָיו גָּד שֶׁהוּא בַּעַל גְּדוּד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, רְאוּבֵן בַּתְּשׁוּבָה, וְגָד בַּגְּבוּרָה, וְשִׁמְעוֹן בָּאֶמְצַע לְכַפֵּר עָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יב טז): וְהַחֹנִם עָלָיו מַטֵּה שִׁמְעוֹן וגו' וּמַטֵּה גָד וגו' כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה רְאוּבֵן וגו' וּשְׁנִיִּם יִסָּעוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה הִיא לַתּוֹרָה. לְאַחַר שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים אֵלּוּ שְׁנֵי דְגָלִים הָיוּ הַלְוִיִּם נוֹסְעִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יז): וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם וגו'. מַעֲרָב אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקוֹר וָחֹם, וּכְנֶגְדָן אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה, וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלֶג וּבָרָד, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּשְׁכִינָה לְעוֹלָם בַּמַּעֲרָב, בִּגְבוּל בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יב): לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יח כד): דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם יָמָּה וגו' וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה וגו' וּמַטֵּה בִנְיָמִן וְנָשִׂיא וגו' כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה וגו' וּשְׁלִשִׁים יִסָּעוּ, נָאָה לַתּוֹרָה וְלַתְּשׁוּבָה, גְּבוּרָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר אָדָם בַּתּוֹרָה וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. צָפוֹן, מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם וּכְנֶגְדָּן שֵׁבֶט דָּן, לָמָּה, שֶׁהוּא הֶחְשִׁיךְ הָעוֹלָם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וַעֲבוֹדָה זָרָה חשֶׁךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, וְחָזַר יָרָבְעָם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא שֵׁבֶט דָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, כח כט): וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וגו' וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן, וּלְכָךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּחֲנֶה דָן בַּצָּפוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, כה): דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפֹנָה וגו', וְעָלָיו שֵׁבֶט אָשֵׁר מֵאִיר עַל הַחשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כד): וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ וגו' וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, כז): וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה אָשֵׁר. וְעָלָיו נַפְתָּלִי שֶׁהוּא מָלֵא בְּרָכָה כְּדֵי לְפַרְנֵס, כְּמָה דִּכְתִיב (דברים לג, כג): נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, כט לא): וּמַטֵּה נַפְתָּלִי וגו' כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה דָן וגו' לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ לְדִגְלֵיהֶם, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוֹלֵךְ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים, לְכָךְ נֶאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כְּשֵׁם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת וּכְנֶגְדָן אַרְבָּעָה דְּגָלִים, אַף כָּךְ סִבֵּב לְכִסְאוֹ אַרְבָּעָה מַלְאָכִים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְאוֹרִיאֵל וּרְפָאֵל. מִיכָאֵל בִּימִינוֹ כְּנֶגֶד רְאוּבֵן, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מִיכָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם פָּתַח משֶׁה בַּשִּׁירָה (שמות טו, יא): מִי כָמוֹךָ וגו', מִשֶּׁסִּיֵּם אֶת הַתּוֹרָה אָמַר (דברים לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן, מִי כָמוֹךָ, אֵין כָּאֵל, הֲרֵי מִיכָאֵל. אוּרִיאֵל מִשְֹּׂמֹאלוֹ כְּנֶגֶד דָּן שֶׁהוּא בַּצָּפוֹן, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִיאֵל בִּשְׁבִיל תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר עָלָיו וּמֵאִיר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וְדָוִד אָמַר (תהלים קיח, כז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, הֲרֵי אוּרִיאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ז, ח): כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי. גַּבְרִיאֵל מִלְּפָנָיו כְּנֶגֶד מַלְכוּת יְהוּדָה וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהָיוּ בַּמִּזְרָח, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גַּבְרִיאֵל, בִּיהוּדָה כְּתִיב (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וגו', וּבְמשֶׁה כְּתִיב (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, וּכְתִיב (ישעיה ט, ה): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר, הֲרֵי גַבְרִיאֵל. רְפָאֵל, כְּנֶגֶד אֶפְרַיִם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְפָאֵל, כְּדֵי לְרַפּאוֹת שִׁבְרוֹ שֶׁל יָרָבְעָם שֶׁיָּצָא מֵאֶפְרַיִם שֶׁהוּא בַּמַּעֲרָב (במדבר יב, יג): אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, הֲרֵי רְפָאֵל.

ב') וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה׳ וגו׳ (שמות ל״ט מ״ג) והיכן צוהו? ועשו לי מקדש (שם כ״ה ח׳). ויתן את השלחן באהל מועד וגו׳ ויערך עליו ערך לחם לפני ה׳ כאשר צוה ה׳ (שם מ׳ כ״ב) והיכן צוהו? ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה׳ (ויקרא כ״ד ח'). וישם את המנורה באהל מועד וגו׳ ויעל הנרות לפני ה׳ כאשר צוה ה׳ את משה (שמות מ׳ כ"ד כ״ה) והיכן ציוהו? על המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה׳ (ויקרא שם). וישם את מזבח הזהב וגו׳ ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוח ה׳ את משה (שמות שם), היכן ציוהו? בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה (שמות ל׳ ז׳). ואת מזבח העולה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העולה ואת המנחה כאשר צוה ה׳ את משה (שם מ׳ כ״ט), היכן ציוהו? את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני וגו׳ (שם כ״ט ל״ט). ד״א וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה׳ כן עשו ויברך אותם משה, מה היא הברכה שבירכן? א״ל יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ר׳ מאיר אומר כך ברכן ה׳ אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו׳ (דברים א׳ י״א), אמר להם כשם שנתעסקתם במלאכת המשכן ושרתה השכינה במעשה ידיכם כן תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה במעשה ידיכם, והם אומרים ויהי נועם ה׳ אלהינו וגו׳ (תהלים צ׳ י״ז. עי׳ ילקוט סוף פקודי). בזמן שישראל ברצון לפני המקום מה נאמר בהם? את קרבני לחמי (במדבר כ״ח ב׳) כבנים המפרנסים אביהן. בשעת תוכחות מהו אומר? לאשי ריח (שם), כל הקרבנות שאתה מקריב אינן אלא לאש, וכן הוא אומר לא על זבחיך אוכיחך ועולותיך לנגדי תמיד, לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים (תהילים נ׳:ח׳-ט׳) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, וכי יש רעבון לפני, ואילו יש רעבון לפני, כבש אתה מקריב לי בבקר וכבש בין הערבים, וכי יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי? מה שאמרתי לך זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך, אלא שתהא מודה בו ותשלם לעליון נדריך. כתיב ועשו לי מקדש, אמר הקב״ה למשה מעלה אני שבטך שבט לוי עשוי ד׳ מעלות מעין הכבוד של מעלה, הושיבם בענני כבוד שנאמר לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב), עשה אותם דגלים כדגלי מרום, שבט יהודה במזרח יששכר וזבולון עמו, כנגדן במרום טלה שור תאומים עם החמה במזרח, משמשין חמשה חלקים בתוך שמונה במזרח. דגל ראובן בדרום ושמעון וגד עמו, כנגדן במרום סרטן אריה בתולה עם החמה בדרום, משמשין ה׳ חלקים מתוך שמונה בדרום, ומחניהם חלק אחד במזרח ושנים במערב נמצא רוב תשמישיהן בדרום. דגל אפרים במערב מנשה ובנימין עמו, וכנגדן עם החמה במערב מאזנים עקרב וקשת. דגל דן בצפון אשר ונפתלי עמו, וכנגדן משמשין עם החמה בצפון גדי דלי דגים מן העגלה ולדרום. בזמן שהעולם מכוסה בעבים בימות הגשמים. —קורא אותן צבאות, צבאות ה׳ (שמות י״ב מ״א) וקורא אותן כוכבים והנכם היום ככוכבי השמים (דברים א׳ י׳), חבב את שמותם משפחת הפרצי משפחת הזרחי (במדבר כ״ו כ׳), עשה אותן מעלות מעלות משוררין לפניו ומשרתים לעבודתו שנאמר לעמוד לפני ה׳ ולשרתו (דברים י׳ ח׳). משה ואהרן ובניו חונין במזרח בין דגל יהודה לאהל מועד, משה לדברות ואהרן לקרבנות. שניים להם בני קהת בדרום, ומה היא עבודתם? כל כלי הקדשים אשר באהל מועד הארון והשלחן והמנורה והמזבחות. שלישים להם בני גרשון במערב ועבודתן היריעות והקלעים, רביעית להן בני מררי בצפון ועבודתן הקרשים והעמודים והאדנים, וכדרך חנייתן כך נסיעתן ואהל מועד באמצע, כאשר יחנו כן יסעו (במדבר ב׳ י״ז).

אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱגוֹזָה, מָה הָאֱגוֹזָה נִגְזֶזֶת וְנֶחֱלֶפֶת לְטוֹבָתָהּ הִיא נִגְזֶזֶת, לָמָּה שֶׁהִיא מַחֲלֶפֶת כַּשֵֹּׂעָר הַזֶּה שֶׁנִּגְזַז וְנֶחְלַף, וְכַצִּפָּרְנַיִם הַלָּלוּ שֶׁנִּגְזָזִין וְנֶחֱלָפִין, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל נִגְזָזִין מֵעֲמָלָן וְנוֹתְנִין לַעֲמֵלֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְטוֹבָתָן הֵן נִגְזָזִין וְנֶחֱלָפִין לָהֶם, וּמַרְבִּין לָהֶם עשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָה הַנְּטִיעוֹת הַלָּלוּ אִם אַתְּ מְכַסֶּה שָׁרְשֵׁיהֶם בִּשְׁעַת נְטִיעָתָן הֵן מַצְלִיחוֹת, וְאִם לָאו אֵין מַצְלִיחוֹת, אֲבָל הָאֱגוֹז הַזֶּה, אִם אַתְּ מְכַסֶּה שָׁרָשָׁיו בִּשְׁעַת נְטִיעָתוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל (משלי כח, יג): מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָשָׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא אֶל גִּנַּת יָרָק, וְאָמַר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן לָהֶם כֹּחָן שֶׁל נְטִיעוֹת וְזִיוָן שֶׁל יָרָק. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר תַּרְתֵּי, מָה אֱגוֹז זֶה עֵצוֹ מְשַׁמֵּר פִּרְיוֹ, כָּךְ עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מַחֲזִיקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. אֲמַר חוֹרִי מָה אֱגוֹז זֶה אִם נוֹפֵל לְתוֹךְ הַטִּנֹפֶת אַתְּ נוֹטְלוֹ וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ וּמְדִיחוֹ וְהוּא חוֹזֵר כִּתְחִלָּתוֹ, וְהוּא יָפֶה לַאֲכִילָה, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מִתְלַכְלְכִין בַּעֲוֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, בָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר מָה אֱגוֹז זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי קְלִפּוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִילָה וּפְרִיעָה. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָה אֱגוֹז זֶה חָלָק, דִּתְנֵינַן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים, וְכָל מִי שֶׁעוֹלֶה לְרֹאשׁוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ הֵיאַךְ יַעֲלֶה הוּא נוֹפֵל וּמֵת, וְנוֹטֵל שֶׁלּוֹ מִן הָאֱגוֹז, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מַנְהִיג שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ הֵיאַךְ הוּא מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל, סוֹף שֶׁהוּא נוֹפֵל וְנוֹטֵל שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ וגו'. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מָה אֱגוֹז זֶה שְׂחוֹק לַתִּינוֹקוֹת וְשַׁעֲשׁוּעַ לַמְּלָכִים, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי עֲוֹנוֹת, דִּכְתִיב (איכה ג, יד): הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל עַמִּי וגו', אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, אֱגוֹזִים בֵּינוֹנִים, וֶאֱגוֹזִים קַנְטְרָנִין, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מֵהֶן עוֹשִׂין צְדָקָה מֵאֲלֵיהֶן, וְיֵשׁ שֶׁאִם אַתָּה תּוֹבְעָן הֵם נוֹתְנִים, וְיֵשׁ שֶׁאַתְּ תּוֹבְעָן וְאֵין עוֹשִׂין. אָמַר רַבִּי לֵוִי מַתְלָא אֲמַר תַּרְעָא דְּלָא פְּתִיחַ לְמִצְוָותָהּ יְהֵא פְּתִיחַ לְאַסְיָא. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מָה אֱגוֹז זֶה הָאֶבֶן שׁוֹבְרוֹ, כָּךְ הַתּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן, וְיֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן. הַתּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יב): וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְיֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כב): וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם. אָמַר רַבִּי לֵוִי לִמְקוֹם אֲרִימוֹן שֶׁהוּא מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיב בּוֹ כּוֹסְטַרְיָינִים בִּשְׁבִיל לְשָׁמְרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יְקַפְּחוּ לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן וְיֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן, תְּהֵא הָאֶבֶן מְשַׁמֵּר הָאֶבֶן. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מָה אֱגוֹז זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִגְנוֹב הַמֶּכֶס שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא נִשְׁמַע וְנִכָּר, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי, לָמָּה, שֶׁהוּא נִכָּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מָה אֱגוֹז זֶה הַשַֹּׂק מָלֵא אֱגוֹזִים בְּיָדְךָ, אַתְּ נוֹתֵן לְתוֹכוֹ כַּמָּה שֻׁמְשְׁמִים, כַּמָּה חַרְדָּלִים, וְהֵן מַחֲזִיקִין. כָּךְ כַּמָּה גֵרִים בָּאוּ וְנִתּוֹסְפוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מָה אֱגוֹז זֶה אַתְּ נוֹטֵל אֶחָד מֵהַכְּרִי וְכֻלָּן מִדַּרְדְּרִין וּמִתְגַּלְגְּלִים זֶה אַחַר זֶה, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל לָקָה אֶחָד מֵהֶן כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טז, כב): הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָה אֱגוֹז זֶה עָשׂוּי אַרְבַּע מְגוּרוֹת וְהַסִּירָה בָּאֶמְצַע, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בַּמִּדְבָּר, אַרְבָּעָה דְּגָלִים, אַרְבָּעָה מַחֲנוֹת, וְאֹהֶל מוֹעֵד בָּאֶמְצַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יז): וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד, דָּבָר אַחֵר אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, זֶה הָעוֹלָם. לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים, אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, וְיוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּגַרְעִינֵי רִמּוֹנִים.