במדבר לב:טז מדרש: מדרש תנחומא, מדרש אגדה, מדרש לקח טוב ובמדבר רבה

וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃

מדרש תנחומא

וּמִקְנֶה רַב. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְגוֹ' (קהלת י, ב). לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה מֹשֶׁה. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל, וְהַטָּפֵל עִקָּר. לָמָּה, שֶׁחִבְּבוּ נִכְסֵיהֶם יוֹתֵר מִגּוּפָן, שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶׁה, גִּדְרוֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵינוּ פֹּה, פֹּה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, לֹא תַּעֲשׂוּ כָּךְ. עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר תְּחִלָּה. בְּנוּ עָרִים לְטַפְּכֶם. וְאַחַר כָּךְ גְּדֵרוֹת לְצֹאנְכֶם. הֱוֵי, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה מֹשֶׁה. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָּד. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם חִבַּבְתֶּם מָמוֹנְכֶם יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹתֵיכֶם. חַיֵּיכֶם, אֵין בּוֹ בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְּבֹרַךְ (משלי כ, כא). אֶל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל (משלי כג, ד). וְאֵיזוֹ עָשִׁיר. הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹּאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ (תהלים קכח, ב).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש אגדה

ויגש אליו יהודה. הגשה זו מצינו שהיא משתמשת בשלשה לשונות, למלחמה, לפיוס, ולתפלה. למלחמה, דכתיב ויגש יואב והעם אשר (אתו) [עמו] במלחמה (ש"ב י יג) לפיוס, [דכתיב] ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו (במדבר לב טז). לתפלה [דכתיב] ויגש אליהו הנביא (מ"א יח לו). וכן אמר יהודה ליוסף, אם למלחמה אני בא, ואם לתפלה אני בא, ואם לפיוס אני בא:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

פס'. רק נשיכם וטפכם. לא כשהקדמתם צאנכם לטפכם שנא' (במדבר ל״ב:ט״ז) גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו. אלא נשיכם וטפכם עיקר ומקניכם טפל:
שאל רבBookmarkShareCopy