בראשית כד:כט מדרש: מדרש שמואל, רות רבה (לרנר), רות רבה ובמדבר רבה

וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃

מדרש שמואל

ויהי איש. כל מקום שנאמר כלשון הזה שקול כשלשים ואחד צדיקים. מן הרמתים. ר' אלעזר אמר תרתין רמין הנון, חדא דדוד וחדא דשמואל. צופים. אמר רבי יוחנן חד שהעמיד לו מאתים צופים. ושמו אלקנה. הרשעים קודמין לשמם, נבל שמו (שמואל א' כ"ה כ"ה), גלית שמו (שם י"ז ד'), שבע בן בכרי שמו (שמואל ב' כ' כ"א), אבל הצדיקים שמם קודמין, ושמו אלקנה (שמואל א' א' א'), ושמו ישי (שם י"ז י"ב), ושמו בועז (רות ב' א'), ושמו מרדכי (אסתר ב' ה'), דומין לבוראן, ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו' ג'), מתיבין ליה, והכתיב ולרבקה אח ושמו לבן (בראשית כ"ד כ"ט), רבי יצחק אמר פראדוכסים, ורבי ברכיה אמר מלובן ברשע, התיבון ובני שמואל הבכור ושני ואביה (דה"א ו' י"ג), רבנין ורבי יהודה ברבי סימון, רבנין אמרין מה זה רשע אף זה רשע, ורבי יהודה ברבי סימון אמר (כשנתנו) [כשנשתנו] למעשים טובים זכו לרוח הקודש, [הה"ד] דבר ה' אשר היה אל יואל בן פתואל (יואל א' א'). אפרתי. ר' יהושע בן לוי אמר (לשון) פלאטיני, רבי יהושע ברבי נחמיה אמר איוגיניטטאטי. דבר אחר אפרתי, אמר רבי פנחס עטרה (שנתעטר) [נתעטר] אפרים מאבינו יעקב בשעת פטירתו מן העולם, אמר לו אפרים בני ראש שבט [ראש] ישיבה מעולה ומשובח שבבנים יהא נקרא על שמך, בן תחו בן צוף אפרתי, וירבעם בן נבט אפרתי (מלכים א' י"א כ"ו), ודוד בן איש אפרתי (שמואל א' י"ז י"ב).
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה (לרנר)

ושמו בועז (רות ב: א) הרשעים קודמין לשמן: נבל שמו (ש"א כה: כה), גלית שמו (שם יז: ד), שבע בן בכרי שמו (ש"ב כ: כא). אבל הצדיקים שמן קודמין: ושמו קיש בן אביאל (ש"א ט: א), ושמו שאול (שם: ב), ושמו ישי (שם יז: יב), ושמו דוד, ושמו מרדכי (אסתר ב: ה), ושמו אלקנה (ש"א א: א), ושמו בועז. דומין לבוראן, ושמי י"י לא נודעתי להם (שמות ו: ג). התיבון ליה, והכתיב ולרבקה אח ושמו לבן (בראשית כד: כט)? ר' יצחק אמר, פלאן דוכסוס. ר' ברכייה אמר, מלובן ברשע. התיבון ליה, והכתי' ובני שמואל הבכור [ושני ואביה] (דהי"א ו: יג)? רבנן אמרין, זה רשע, וזה רשע. ר' יודן בר סימון אמר, לפי שנשתנו במעשים טובים זכו לרוח הקדש, דבר י"י אשר היה אל יואל בן פתואל (יואל א: א).
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה

וּלְנָעֳמִי מוֹדָע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל (רות ב, א), מוֹדָע, קָרוֹב. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ נְפִיל נָסֵיב לִנְפִילָא, מָה הֵם מַעֲמִידִין, גִּבּוֹרֵי חַיִל. בֹּעַז נָסֵיב לְרוּת, מָה הֵם מַעֲמִידִין, דָּוִד, (שמואל א טז, יח): יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ. יֹדֵעַ נַגֵן, בַּמִּקְרָא. וְגִבּוֹר חַיִל, בַּמִּשְׁנָה. וְאִישׁ מִלְחָמָה, שֶׁיּוֹדֵעַ לִשָֹּׂא וְלִתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּנְבוֹן דָּבָר, בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. וְאִישׁ תֹּאַר, בַּתַּלְמוּד. דָּבָר אַחֵר, וּנְבוֹן דָּבָר, שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. וְאִישׁ תֹּאַר, שֶׁמֵּאִיר פָּנִים בַּהֲלָכָה. וַה' עִמּוֹ, הֲלָכָה כִּדְבָרָיו. (רות ב, א): מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז, הָרְשָׁעִים הֵן קוֹדְמִין לִשְׁמָן, (שמואל א יז, ד): גָּלְיָת שְׁמוֹ. (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ. (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדְמִין, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ קִישׁ. (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ שָׁאוּל. (שמואל א יז, יב): וּשְׁמוֹ יִשַּׁי. (אסתר ב, ה): וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה. וּשְׁמוֹ בֹּעַז, דּוֹמִין לְבוֹרְאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. אֲתִיבוּן לֵיהּ (בראשית כד, כט): וּשְׁמוֹ לָבָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק פָּרָדַכְּסוֹס. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מְלֻבָּן בְּרֶשַׁע. וְהָכְתִיב (שמואל א ח, ב): וּבְנֵי שְׁמוּאֵל שֵׁם הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָה, רַבָּנָן אָמְרֵי מַה זֶּה רָשָׁע, אַף זֶה רָשָׁע. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְמַעֲשֶׂה וְזָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל א, א): דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל.
שאל רבBookmarkShareCopy