בראשית כז:ח מדרש: מדרש אגדה, אגדת בראשית, פסיקתא רבתי ובראשית רבה

ועשתה בני שמע וגו'. אמרה לו כשם שכל ימיך אתה שומע לי, עתה ג"כ שמע:

ד"א בישרתו שיעמיד בנים ולא יהיה בהם פסול, אלא כולם יודו לפני אביהם בעת שקראם להגיד להם מה יקרה אותם באחרית הימים, ונסתלקה ממנו שכינה, אמר להם בני שמא יש בכם פסול, מיד ענו כולם שמע ישראל:

פרק (מ"ה) [מ"ו] תורה.
[א] ויצא יעקב מבאר שבע (בראשית כח י) זש"ה דרך אויל ישר בעיניו [ושומע לעצה חכם] (משלי יב טו). זה עשו שכתוב בו וירא עשו כי רעות וגו' וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת וגו' (בראשית כח ח' ט). הוסיף צרה על צרה. דרך אויל ישר בעיניו, ושומע לעצה חכם (משלי שם), זה יעקב, שנאמר ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה וגו' [מתנחם לך להרגך] (בראשית כז מב). ועד מתי הוא מתנחם, כשיהרוג אותך, ועתה בני שמע בקולי (שם שם מג). אמרה לו כבר שמעת לי ונטלת את הברכות, אף עכשיו שמע לי שתחיה, אמר לה יעקב, וכך היא הדרך שאצא חוץ מדעת אבא, ויאמר לי אף הוא [ואעשה] מיד, ויקרא יצחק אל יעקב וגו' קום לך וגו' (שם כח א"ב). כיון ששמע יעקב אמר לו תן אכסיטורין (פי' ברכה) אמר לו ואל שדי יברך אותך וגו' (שם שם ג). מיד וישמע יעקב וגו' (שם שם ז) ויצא יעקב ויפגע במקום (שם שם י), לכך נאמ' ושומע לעצה חכם.