וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃
בראשית רבה
ויפגע במקום - בקש לעבור, נעשה העולם כולו כמין כותל לפניו. כי בא השמש רבנן אמרי: כיבא השמש, מלמד, שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה, בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעה. משל לאוהבו של מלך, שבא אצלו לפרקים. אמר המלך: כיבו את הנרות, כיבו הפנסין, שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצינעה. כך, השקיע הקדוש ברוך הוא גלגל חמה שלא בעונתה, בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעה. ר' פנחס בשם רבי חנין דציפורן אמר: שמע קולן של מלאכי השרת אומרים: בא השמש! בא השמש! אתא שימשא! אתא שימשא! בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח, אמר יעקב: מי גלה לו ששמי שמש? אותן שתי שעות שהשקיע לו הקב"ה חמה בצאתו מבית אביו. אימתי החזירן? בחזירתו לבית אביו, הה"ד (בראשית לב): ויזרח לו השמש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: את סימן לבניך, מה אתה בצאתך השקעתי חמה ובחזירתך החזרתי לך גלגל חמה, כך בניך בצאתם, (ירמיה טו): אומללה יולדת השבעה. ובחזירתן, (מלאכי ג): וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקהל ומרפא בכנפיה(מלאכי ג כ):
מדרש תהילים
למנצח לדוד מזמור אלקי תהלתי אל תחרש. זה שאמר הכתוב (דברים י כ) את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק. אם עשית כן (שם כא) הוא תהלתך והוא אלקיך. אין לישראל תהלה אלא הקב"ה ואין להקב"ה תהלה אלא ישראל שנאמר (ישעיה מג כא) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה תהלתי ומחריש. אלקי תהלתי אל תחרש. כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו וכן הוא אומר (שם סד יא) העל אלא תתאפק ה'. ומחריש אתה על כל אלה. וכן הוא אומר (תהלים פג ב) אלקים אל דמי לך ואל תחרש. ואתה מחריש על מה שעשו בביתך שנאמר (ישעיה סד י) בית מקדשנו ותפארתנו וגו' היה לשרפת אש. אמר להם הקב"ה (שם מב יד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק. הרי שלש מלכיות ראשונות. עכשיו באדום כיולדה אפעה. כי פי רשעים ופי מרמה. ומהו פתחו פתח פתחו ונכנסו לקדשי הקדשים והיו אומרים היכן הוא אלקיהם יבוא וילחום עמנו שנאמר (דברים לב לז-לח) ואמר אי אלקימו יקומו ויעזרכם. כך היו בבית המקדש אומרים (שם כז) ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת. לכך נאמר כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו. דברי שנאה סבבוני. מהו שנאה שמדברים בשנאה שמסר להם אביהם שנאמר (בראשית כז מא) וישטום עשו את יעקב. ונוקם ונוטר עלי ומתלחמים עמי חנם. אמרו ישראל אנו כששלחנו אצלו באהבה נהגנו עמו שנאמר (במדבר כ יד) וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל. אבל הוא (שם יח) ויאמר לא כי אם בחרב אצא. אמרו ישראל (תהלים קכ ז) אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. אמר הקב"ה לא הניחו אתכם לכך (עמוס א יא) כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה על רדפו בחרב אחיו. שנאמר (במדבר כ יח) פן בחרב אצא לקראתך. וילחמוני חנם. אם עשו שונא ליעקב שלקח ממנו את הבכורה לברבריא ולשתותיא מה עשה: