בראשית מו:כט מדרש: מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא, מדרש אגדה ובראשית רבה

וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו. צוארו כתיב, שלא הטה אלא מצד אחד, אבל גבי נשיקות חיבה שלימה כתיב ויפול על צוארי בנימין אחיו ובנימין בכה על צואריו (בראשית מה יד), מלא יו"ד, וכן וירא אליו ויפול על צואריו (שם מו כט), דיעקב ויוסף מלא ו':

ויאסור את רכבו. הוא בידו אסרו, דרך מלכים להיותם עומדים ואחרים מציעין להם, אבל כאן הוא בעצמו אסרו, כיון שראו גדולי מלכות כך, עמד כל אחד ואחד והציע לעצמו. ארבעה אסרו בשמחה, אברהם ויוסף לדבר מצוה, בלעם ופרעה לדבר עבירה, אברהם, דכתיב ויחבש את חמורו (בראשית כב ג), בלעם, דכתיב ויחבש את אתונו (במדבר כב כא), תבא חבשה שחבש אברהם לעשות רצון קונהו ותפרע מבלעם שחבש לדבר עבירה. ביוסף כתיב ויאסור יוסף מרכבתו (בראשית מו כט), בפרעה כתיב ויאסור את רכבו, תבא אסירה שאסר יוסף לעשות רצון קונהו ותפרע מפרעה שאסר לדבר עבירה:

‎וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אִיבוֹ, שְׁנֵי בְנֵי אָדָם רָאוּ כָּבוֹד גָּדוֹל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה בְרִיָּה בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן, יִתְרוֹ וְיַעֲקֹב. יִתְרוֹ כְּשֶׁבָּא אֵצֶל מֹשֶׁה, כְּתִיב בּוֹ, וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ (שמות יח, ז). מִי הָיָה רוֹאֶה מֹשֶׁה יוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹצֵא. שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת יוֹצְאִין וְאֵינוֹ יוֹצֵא. שִׁבְעִים זְקֵנִים וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל יוֹצֵא וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. הִתְחִילוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לִקְרַאת יִתְרוֹ. וְאַף יַעֲקֹב כְּשֶׁבָּא אֵצֶל יוֹסֵף מַה כְּתִיב בּוֹ, וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל. מִי הָיָה רוֹאֶה לְיוֹסֵף יוֹצֵא וְלֹא הָיָה יוֹצֵא לִקְרַאת אָבִיו. עַבְדֵי פַרְעֹה וְזִקְנֵי בֵיתוֹ יוֹצְאִין וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם יוֹצְאִין וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ (משלי ג, לה).