דברים יא:כב מדרש: מדרש תנחומא, דברים רבה, שיר השירים רבה ומדרש תהילים

כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֽוֹ׃

מדרש תנחומא

וְכָךְ מֹשֶׁה אָמַר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן (דברים יא, כב). אִם שָׁמַרְתָּ בְּנֵי תוֹרָה, תִּשָּׁמֵרוּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ (ש״‎א ב, ל), זֶה הַמְכַבֵּד בְּנֵי תוֹרָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

דברים רבה

דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (דברים יא, כב): כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן וגו', מַהוּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי לֵוִי זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע, רַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר בַּר קַפָּרָא, הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בְּנֵר, הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְהַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה, נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי, נֵרִי בְיָדְךָ זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי זוֹ הַנֶּפֶשׁ, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד, ט): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל וְאֶחָד וכו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם תּוֹרָתִי בְּיָדְךָ וְנַפְשְׁךָ בְּיָדִי, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת שֶׁלְּךָ, אִם אִבַּדְתָּ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְאַבֵּד אֶת שֶׁלְּךָ, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָא, אִם שָׁמַרְתָּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה וכו' עַד נִשְׁבָּרָה. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זְעִירָא, אֵין בֵּית רֹבַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה אֲלָפִים מַזִּיקִין, וְכָל אֶחָד פּוֹרְמָא נְתוּנָה בְּפָנָיו שֶׁלֹא יַבִּיט בְּאָדָם וְיַזִּיק, וּבְשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִין, מַעֲבִיר פּוֹרְמָא מִפָּנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמַזִּיקוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי וגו', אֵימָתַי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, וּמִי הֵם, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם מְשַׁמְּרִין אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיקוֹנְיָא מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי הָאָדָם וְהַכָּרוֹזוֹת כּוֹרְזִין לְפָנָיו, וּמָה הֵן אוֹמְרִים, תְּנוּ מָקוֹם לָאִיקוּנִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה כַּמָּה שׁוֹמְרִין מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ מְשַׁמֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה. הֲרֵי נָתַתִּי לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְרָכִים, בְּרָכָה וּקְלָלָה, בְּרָכָה אִם תִּשְׁמְעוּ לִדְבָרַי, קְלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי.
שאל רבBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, אֵלּוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, אֵלּוּ לוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ צִיצִית. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, אֵלּוּ תְּפִלִּין. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, זוֹ תְּפִלָּה. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ סֻכָּה. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, זֶה עֲנַן שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס, יט): לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, מִי מֵאִיר לָךְ (ישעיה ס, יט): וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ מְזוּזָה. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (דברים ו, ט): וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, בִּיאָתְךָ מִן הַשּׁוּק לְבֵיתְךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (שמות כו, לה): וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וגו', וְאֵינוֹ כֵן אֵין אָדָם מַנִּיחַ אֶת הַמְּנוֹרָה מִשְֹּׂמֹאל כְּדֵי שֶׁלֹא תְהֵא מְעַכֶּבֶת הַיָּמִין, אֵין אָדָם מַנִּיחַ אֶת הַשְֹּׂמֹאל תַּחַת הָרֹאשׁ וּמְחַבֵּק בַּיָּמִין, אָמַר רַבִּי אַחָא רַבִּי יוֹחָנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא קְרָיָה (דברים י, כב): לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ, אֵי זֶהוּ דִּבּוּק שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי.
שאל רבBookmarkShareCopy