דברים יב:כ מדרש: דברים רבה, מדרש תנחומא, ויקרא רבה ועין יעקב

כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ וגו' (דברים יב, כ), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לְכַסּוֹת דַּם שְׁחִיטָה בְּיוֹם טוֹב, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחְפֹּר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן. אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מִי שֶׁאֵין לוֹ עָפָר מוּכָן אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁחֹט, לָמָּה, שֶׁאֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד, לְפִיכָךְ אִם שָׁחַט בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ שֶׁיְהֵא לוֹ עָפָר מוּכָן לְכַסּוֹת בּוֹ. אָמַר רַב בִּיסְנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא בּוֹא וּרְאֵה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ בִּבְהֵמָה הִתַּרְתִּי לְךָ בְּחַיָּה וכו', עַד כֻּלָּם בְּדָגִים. רַבָּנִין אָמְרִין הַרְבֵּה דְבָרִים אָסַר אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָזַר וְהִתִּירָן בְּמָקוֹם אַחֵר, תֵּדַע לָךְ אָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל עַד שֶׁיְבִיאֶנוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז, ט): וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַה' וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו, מַה כְּתִיב שָׁם (ויקרא יז, ד): וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ. וְכָאן חָזַר וְהִתִּירוֹ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, טו): רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וגו', מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן: כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ.

דָּבָר אַחֵר, כִּי יַרְחִיב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לא, ח ט): אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי. רַבָּנִין אָמְרִין הַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף, אָמַר יוֹסֵף רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, אִלּוּ נִפְרַעְתָּ לִי מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע וְלֹא נָתַתָּ לִי אֶת הַמַּלְכוּת, הָיִיתִי בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה, וְעַתָּה יֵשׁ לִי הַמַּלְכוּת, הֱוֵי אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ וגו'. אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, זֶה יוֹסֵף שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב זֶה פּוֹטִיפֶרַע. הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי, שֶׁהִשְׁלִיט אוֹתִי עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ו ז): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה. וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. דָּבָר אַחֵר, אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ, שֶׁאִלּוּ נִפְרַעְתָּ מִן הַמִּצְרִיִּים וְלֹא נָתַתָּ לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, הָיִינוּ שְׂמֵחִים שִׂמְחָה וְגִילָה יֵשׁ לָנוּ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ אֶת מָמוֹנָם. אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים כו, ו ז): וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת וגו'. יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות א, יד): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁכָּתוּב (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי, שֶׁהִרְחַבְתָּ אֶת גְּבוּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַרְחִיב וגו'.

כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, טז): מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ. מַהוּ מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיָּצְאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת רַבּוֹתֵינוּ, הָלְכוּ לְחֵילָתָהּ שֶׁל אַנְטוֹכִיָּא, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד וְהָיָה נִקְרָא אַבָּא יוּדָן, וְהָיָה לָמוּד לִתֵּן לְרַבּוֹתֵינוּ בְּיַד רְחָבָה, נַעֲשָׂה אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן עָנִי, רָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלְכוּ לִגְבוֹת שָׁם, וְהִטְמִין עַצְמוֹ מִפְּנֵיהֶם וְעָלָה לְבֵיתוֹ, וְעָשָׂה יוֹם וּשְׁנַיִם וְלֹא יָרַד לַשּׁוּק, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַדְתָּ לַשּׁוּק, הֲרֵי שְׁנֵי יָמִים, אָמַר לָהּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת עֲמֵלֵי תּוֹרָה, וְאֵין סִפֵּק בְּיָדִי לִתֵּן לָהֶם, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לֵירֵד לַשּׁוּק. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּצְווֹת אָמְרָה לוֹ, לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָנוּ שָׂדֶה אֶחָת, מְכֹר חֶצְיָהּ וְתֵן אוֹתָהּ לָהֶן. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן, מָכַר אוֹתָהּ חֲצִי שָׂדֶה בַּחֲמִשָּׁה זְהוּבִים וְנָתַן אוֹתָן לְרַבּוֹתֵינוּ, וְאָמַר לָהֶן הִתְפַּלְּלוּ עָלָי, הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ. הָלְכוּ לָהֶן רַבּוֹתֵינוּ לִגְבוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן חָרַשׁ בַּחֲצִי שָׂדֶה, וּמָצָא שָׁם סִימָא גְדוֹלָה וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה קֹדֶם, עַד שֶׁרַבּוֹתֵינוּ חוֹזְרִין עָבְרוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אָמְרוּ לְאֶחָד חַיֶּיךָ הַעֲמִידֵנוּ עִם אַבָּא יוּדָן, אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד, עִם הַמֶּלֶךְ וְלֹא עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין אֶלָּא שֶׁלֹא יֵדַע שֶׁעָבַרְנוּ כָּאן וְלֹא שָׁאַלְנוּ אֶת שְׁלוֹמוֹ. יָדַע אַבָּא יוּדָן וּבָא אֶצְלָם וְנָתַן לָהֶם אֶלֶף זְהוּבִים, אָמַר לָהֶם עָשְׂתָה תְּפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת, אָמְרוּ לוֹ אַף אָנוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְעָשִׂינוּ אוֹתְךָ רֹאשׁ פֶּרֶק, קָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חִיָּא שֶׁעָשָׂה נְדָבָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּטְבֶרְיָא, וּפָסַק אָדָם אֶחָד לִטְרָא שֶׁל זָהָב, נְטָלוֹ רַבִּי חִיָּא וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּרֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהָלַךְ לְבָצְרָה, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד נִקְרָא אָבִין רַמָּאָה, וְלֹא שֶׁהָיָה רַמַּאי חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְרַמֶּה בְּמִצְווֹת, שֶׁהָיָה הַקָּהָל פּוֹסֵק וְאַחַר כָּךְ פּוֹסֵק כְּנֶגֶד כָּל הַקָּהָל, עָשָׂה שָׁם רֵישׁ לָקִישׁ פִּסְקָה וְנָתַן כְּנֶגֶד כָּל הַקָּהָל, נְטָלוֹ רֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה לִּי לְמָקוֹם אַחֵר לְמֹד מִמְקוֹמוֹ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים יב, יט): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, וְאַחַר כָּךְ: כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ.