דברים יב:כג מדרש: ספרא, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב וויקרא רבה

[ב] "ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" – אין לי אלא המת, ומנין לרבות את הדם? תלמוד לומר "לנפש". ואומר "כי הדם הוא הנפש".

משנה. כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן שנאמר (דברים כה ג) ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא אחיך דברי ר׳ חנניא בן גמליאל. וא״ר חנניא בן גמליאל ומה אם העובר עבירה אחת נפשו ניטלת לו עליו העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו. רבי ישמעאל אומר ממקומו הוא למד שנאמר (ויקרא יח כט) ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם ואומר (שם יח ה) (ע״ב) וחי בהם הא כל היושב ואינו עובר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה ר' שמעון ברבי אומר (דברים יב כג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש ממנו עאכ״ו שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות. ר׳ חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיה מב כא) ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

מִשְׁנָה. כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוּת שֶׁלָּקוּ, נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ה:ג׳) "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ", כֵּיוָן שֶׁלָּקָה, הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, (נפשו ניטלת לו) [נוֹטֵל נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ], הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ. רַבִּי (ישמעאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י״ח:כ״ט) "וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם". וְאוֹמֵר (שם) "וָחַי בָּהֶם", הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְאֵינוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר: [הֲרֵי הוּא אוֹמֵר]: (דברים י״ב:כ״ג) "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ", (ואומר: (שם) "לֹא תֹּאכֲלֶנּוּ, לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ".) וּמָה אִם הַדָּם, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר, גֶּזֶל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן, הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ב:כ״א) "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".