דברים כז:ט מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, מדרש תנאים ושיר השירים רבה

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְּוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע. מַהוּ הַסְכֵּת וּשְׁמַע. הַס, וְאַחֲרֵי כֵן כַּתֵּת. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, עֲשׂוּ עַצְמְכֶם כִּתּוֹת כִּתּוֹת וְהַטּוּ לְבַבְכֶם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם: כַּתְּתוּ לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה. בְּכָל לְבַבְכֶם (דברים יא, יג), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב, בָּא הַכָּתוּב לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שְׁתֵּי לְבָבוֹת, אֶחָד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֶחָד לְדָבָר אַחֵר. וּבְכָל נַפְשְׁכֶם (שם), אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. פַּעַם אֶחָד גָּזְרָה מַלְכוּת יָוָן שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה. הָלַךְ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה. בָּא פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ, וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה מִסְתַּכֵּן בְּעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְשׁוּעָל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, רָאָה שָׁם דָּגִים רָצִים וּמִתְחַבְּאִים. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּלְכוּ אֶצְלִי וְאַטְמִין אֶתְכֶם בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וְאַל תִּתְיָרְאוּ. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת. אֵין אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ. כָּל חַיֵּינוּ אֵינוֹ אֶלָּא בַּמַּיִם, וְאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ, עֲלוּ לַיַּבָּשָׁה. וּמַה בִּמְקוֹם חִיּוּתֵינוּ אָנוּ מִתְיָרְאִין, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְאַף אָנוּ כָּל חַיֵּינוּ אֵינוֹ אֶלָּא בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב: כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל, כ). וְאַתָּה אוֹמֵר, מִסְתַּכֵּן אַתָּה בְּעַצְמְךָ. לְיָמִים מוּעָטִים נִתְפְּסוּ שְׁנֵיהֶם. אָמַר לוֹ פַּפּוּס לְרַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אוֹי לוֹ לְפַּפּוּס, שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ מְסָרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהוּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע. וְעָלָיו אָמַר דָּוִד, מִמְּתִים יָדְךָ ה' מִמְּתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם וְגוֹ' (תהלים יז, יד). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, אַל תְּהִי קוֹרֵא מִמְּתִים, אֶלָּא קוֹרֵא מְמִיתִים, עַל תּוֹרָה שֶׁנִּתְנָה עַל יָדְךָ. בְּנֵי אָדָם שֶׁרוֹאִים אוֹתָן אָמַר, חֲלֻדָּה מְלֵאִין, חַטָּאִין יֵשׁ בְּיָדָן, לְפִיכָךְ הֵן נֶהֱרָגִין, וְכֵן הֵן מֵתִים מֵחֶלֶד. וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁחֶלְקָן בְּחַיֵּי עוֹלָם וְכָל טוֹבָה צְפוּנָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם (שם). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזּוֹכִין לְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. וּמִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹסְרִין עַצְמָן עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְעַל קְדוּשַׁת שְׁמוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲטִיבָה וּבְרָכָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וְגוֹ'. וּכְשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין חֲטִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם חֲטִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כְּשֵׁם שֶׁהָעֱלִי כּוֹבֶשֶׁת, כֵּן עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִכְבּשׁ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת תַּחַת רַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת.

וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל (שם כז ט). מהו הסכת, אמר להם משה לישראל עשו כיתות כיתות לתורה, והטו לבבכם לשמוע דברי תורה.

ד״א שמע ישראל ר' שמעון בן יוחאי אומר הקורא קרית שמע צריך שיכוין את לבו שנ' שמע ישראל ולהלן הוא אומר (דב' כ״ז ט') הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת אף כאן בהסכת: