דברים לא:ב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, ספרי דברים ומדרש תנאים

וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

רבי יהושע אומר מנין שבניסן נולדו אבות שנאמר (מ״א ו א) ויהי בשמונה שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו וגו׳ ירח שנולדו בו זיותני עולם והכתיב בירח האיתנים התם דתקיפי במצות ואידך הכתיב נמי בחדש זיו ההוא משום דאית ביה לאילנא דאמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומא דניסן וחזי לאילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם מאן דאמר בניסן נולדו אבות בניסן מתו. מאן דאמר בתשרי נולדו בתשרי מתו שנאמר (דברים לא ב) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום וגו׳ שאין תלמוד לומר היום ומה תלמוד לומר היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר (שמות כג כו) את מספר ימיך אמלא:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

ג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים־א ו) "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו" וְגוֹ'. יֶרַח שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ זִיוְתָנִי עוֹלָם. וְהָכְּתִיב: "בְּיֶרַח הָאֵתָנִים"? הָתָם, דְּתַקִּיפֵי בְּמִצְווֹת. וְאִידָךְ, הָכְּתִיב נַמִּי: "בְּחֹדֶשׁ זִו"? הַהוּא, מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ זִיוָא לְאִילָנֵי, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפִיק בְּיוֹמֵי דְּנִיסָן, וְחָזִי לְאִילָנֵי דִּמְלַבְלְבֵי, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". מַאן דְּאָמַר: בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ. מַאן דְּאָמַר: בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ, בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לא) "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׁרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" וְגוֹ'. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'הַיּוֹם', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'הַיּוֹם'? הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם, וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כג) "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא". בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (בראשית יח) "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן". אֵימַת קָאִי? אִילֵימָא בְּפֶסַח וְקָאָמַר לֵיהּ: בַּעֲצֶרֶת, בְּחַמְשִׁין יוֹמִין מִי קָא יָלְדָה? אֶלָּא דְּקָאִי בַּעֲצֶרֶת, וְקָאָמַר לֵיהּ: בְּתִשְׁרֵי. אַכַּתִּי, בַּחֲמִשָּׁה יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה? אֶלָּא דְּקָאִי בֶּחָג, וְקָאָמַר לֵיהּ: בְּנִיסָן. וְאַכַּתִּי, בְּשִׁיתָּא יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה? תָּנָא: אוֹתָהּ שָׁנָה, מְעֻבֶּרֶת הָיְתָה. סוֹף סוֹף, כִּי מַדְלִי מַר יְמֵי טֻמְאָה, בָּצְרֵי לְהוּ! אָמַר מַר זוּטְרָא: אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר: 'יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה', אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִין, (כל) 'יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה', יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א א) "וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָמִים" וְגוֹ'. מִעוּט 'תְּקוּפוֹת', שְׁתַּיִם. וּמִעוּט 'יָמִים', שְׁנַיִם. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, רָחֵל וְחַנָּה, מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַתְיָא 'זְכִירָה' 'זְכִירָה'. וְאַתְיָא 'פְּקִידָה' 'פְּקִידָה'. (אתיא 'זכירה' 'זכירה') כְּתִיב בָּהּ בְּרָחֵל: (בראשית ל) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל". וּכְתִיב בָּהּ בְּחַנָּה: (שמואל־א א) "וַיִּזְכְּרֶהָ ה'". וְאַתְיָא 'זְכִירָה' 'זְכִירָה' מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּכְתִיב: (ויקרא כג) "זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ". וְאַתְיָא 'פְּקִידָה' 'פְּקִידָה'. כְּתִיב בָּהּ בְּשָׂרָה: (בראשית כא) "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמַר". וּכְתִיב בָּהּ בְּחַנָּה: "כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה". בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (תהלים פא) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵנוּ (וכתיב) (שם) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". (וכתיב) (שם) "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע". בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם (מנא לן? אתיא 'סבילה' 'סבילה') כְּתִיב הָכָא: (שמות ו) "מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם". וּכְתִיב הָתָם: (תהלים פא) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ" וְגוֹ'. בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, כִּדְאִיתָא. וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִגָּאֵל, (מנא לן?) אַתְיָא 'שׁוֹפָר' 'שׁוֹפָר', כְּתִיב הָכָא: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר". וּכְתִיב הָתָם: (ישעיה כז) "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (שמות יב) "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'". לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. ("שמורים לכל בני ישראל לדורותם". לילה משֻׁמָּר לעתיד לבא) וְאִידָךְ? הַהוּא, לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין. וְאָזְדוּ לְטַעֲמַיְהוּ, דְּתַנְיָא: (בראשית ז) "בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם, שִׁבְעָה־עָשָׂר בְּאִיָּר הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה שׁוֹקֵעַ בַּיּוֹם וּמַעְיָנוֹת מִתְמַעֲטִין, וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׁיהֶן, שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׁה בְּרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם, וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִכִּימָה וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁבְעָה־עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה עוֹלֶה בַּיּוֹם, וּמַעְיָנוֹת מִתְגַּבְּרִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׁיהֶן, שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׁה בְּרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים, וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

(דף לה) כתיב (שמות טז) ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען אי אפשר לומר עד בואם אל ארץ נושבת שכבר נאמר אל קצה ארץ כנען ואי אפשר לומר אל קצה ארץ כנען שהרי כבר נאמר עד בואם וגו׳ הא כיצד בז׳ באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ט״ז בניסן. תניא אידך ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי מ׳ שנה אכלו והלא מ׳ שנה חסר ל׳ יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן. תניא אידך בז׳ באדר מת משה ובז׳ באדר נולד מנין שבז׳ באדר מת שנאמר (דברים לד ה) וימת שם משה עבד ה׳ וכתיב (שם) ויבכו בני ישראל את משה וכתיב (יהושע א א) ויהי אחרי מות משה עבד ה׳ וכתיב (שם) מיכה עבדי מת ועתה קום עבור וגו' וכתיב (שם) עברו בקרב המחנה וצוו את העם. וכתיב (שם ד עט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא ממנו ל״ג ימים למפרע הא למדת שבז׳ באדר מת משה. ומנין שבז׳ באדר נולד משה שנאמר (דברים לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. שאין תלמוד לומר היום מה ת״ל היום היום מלאו ימי ושנותי. מלמד שיושב הקב״ה וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנא׳ (שמות כג כו) את מספר ימיך אמלא:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד