וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֮ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃
עין יעקב
ו רַבִּי יוֹחָנָן, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי: (דברים לא) "וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת". (אמר:) עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת, (רבות) תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! מַאי, "רָעוֹת (רבות) וְצָרוֹת"? אָמַר רַב: רָעוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרוֹת זוֹ לְזוֹ, כְּגוֹן: זִבּוּרָא וְעַקְרָבָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַמַּמְצִיא מָעוֹת לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ. אָמַר רָבָא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: זוּזֵי לַעֲלָלָא, לָא שְׁכִיחַ, לִתְלִיתָא, שְׁכִיחַ. (שם) "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים, וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם", אָמַר רַב בַּרְדְלָא בַּר טַבְיוּמִי, אָמַר רַב: כָּל שֶׁאֵינוֹ בְּ"הֶסְתֵּר פָּנִים" אֵינוֹ מֵהֶם. כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּ"וְהָיָה לֶאֱכֹל" אֵינוֹ מֵהֶם. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן (לרבה) [לְרָבָא]: מַר, לָא בְּ"הֶסְתֵּר פָּנִים" אִיתֵּיהּ, וְלָא בִּ"וְהָיָה לֶאֱכֹל" אִיתֵּיהּ? אָמַר לְהוּ: וּמִי יַדְעִיתוּ כַּמָּה מְשַׁדַּרְנָא בְּצִינְעָא לְבֵי שְׁבוּר מַלְכָּא? אֲפִלּוּ הָכִי, יְהָבוּ בֵּיהּ רַבָּנָן עֵינַיְהוּ. אַדְהָכִי, שַׁדוּר דְּבֵי שְׁבוּר מַלְכָּא וְגַרְבּוּהוּ, [אָמַר]: (וְ)הַיְנוּ דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ בּוֹ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם; אוֹ עֹנִי, אוֹ מִיתָה.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
רבי יוחנן כי הוה מטי להאי קרא בכי (דברים לא כא) והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות אמר עבד שרבו ממציא לו רעות רבות תקנה יש לו. מאי רעות רבות וצרות אמר רב רעות שנעשו צרות זו לזו כגון זבורא ועקרבא. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם א״ר ברדלא בר טביומי א״ר כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כל שאינו בוהיה לאכול (שם ע״ב) אינו מהם. אמרו ליה רבנן לרבא מר לא בהסתר פנים איתיה ולא בוהיה לאכול איתיה אמר להו ומי ידעיתו כמה משדרנא בצינעא לבי שבור מלכא אפ״ה יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדור דבי שבור מלכא וגרבוהו אמר היינו דתניא רשב״ג אומר כ״מ שנתנו בו חכמים עיניהם או עוני או מיתה (דברים לא) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב״ה אע״פ שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו. רב יוסף אמר ידו נטויה עלינו להגין שנאמר (ישעיה נא טז) ובצל ידי כסיתיך:
מדרש תנאים
משה מעיד בישראל שני עדים והמקום מעיד בהם בעד אחד ואין אנו יודעין איזו עדות מכחשת שלמי אם שלמקום מכחשת של משה ואם שלמשה מכחשת שלמקום כשהוא אומר (לא כא) וענתה השירה הז' (לכ') [לפ'] לעד הוי שלמקום מכחשת שלמשה ולא של משה מכחשת שלמקום: