וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
ספרא
[א] "והקריב מזבח השלמים" (ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטו שלא לשמו; "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהם. "אשה" – לשם אישים; "לה'" – לשם מי שעשה את העולם.
ספרא
[א] "והקריב מזבח השלמים" (ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטן שלא לשמו. "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהן. "אשה" – לשם אשים; "לה'" – לשם מי שעשה את העולם.
ספרא
[ב] "חלבו האליה" – להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ר' יהודה אומר "חלבו האליה" – הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.