אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃
ספרא
[א] ומנין שהוא מביא אחת על דברים הרבה? תלמוד לומר 'אחת על חטאתו אשר חטא…' (ויקרא ה, ו – יג). [כיצד? "שבועה שלא אוכל", ואכל ושתה – מנין שאינו חייב אלא אחת? תלמוד לומר 'אחת על חטאתו…']
ספרי דאגדתא
[אסתר ב, כג] ויבקש הדבר וימצא. יש אומרים שמעו בגתן ותרש שנאמר למלך, והעבירו הנחש מתוך הקיתון, וברא הקב"ה נחש אחר לתוך הקיתון, בשביל מרדכי, לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא, אין אומרים וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא, שנאמר או מצא אבידה (ויקרא ה כב), ויש אומרים ביקשו לחנקו ומצא אותן, לכך נאמר וימצא.
ספרא
[ב] רבי אומר "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" – מה אלו מיוחדים שהן של ממון, יצא אלו שאינם של ממון.