ויקרא ח:י מדרש: ספרי זוטא, ספרא ובמדבר רבה

וימשח אותו ויקדש אותו, משה נתקדש בענן כל שבעה שנאמר וישכון כבוד ה' על הר סיני ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן (שמות כד טז). אהרן ובניו נתקדשו בשמן ובדם שנא' ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן וגו' (ויקרא ח ל). משיחת אהרן כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את אהרן היה מפשיטו ומרחיצו וסך בין עיניו כמין כי וחוזר ומלבישו ושמונה בגדים מעכבין זה את זה. משיחת בניו כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את בניו היה מפשיטן ומרחיצן וסך בין עיניהם כמין כי וחוזר ומלבישן ובני אהרן מעכבין זה את זה. הלוים נתקדשו בהזייה ובתגלחת בקרבן ובתנופה, בהזייה מניין הזה עליהן מי חטאת (במדבר ח ז), בתגלחת מניין והעבירו תער על כל בשרם (במדבר ח' ז'). בקרבן מניין ולקחו פר בן בקר (במדבר ח' ח'), בתנופה מניין והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' (במדבר ח' י״א). ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנ' דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט ב). המשכן נתקדש בעמידה ובפירוק ובשמן המשחה, בעמידה מניין ויהי בחדש הראשון הוקם המשכן (שמות מ יז), בפירוק מניין ולא יבואו לראות כבלע את הקדש (במדבר ד כ), בשמן המשחה מניין ויקח משה משמן המשחה וימשח את המשכן (ויקרא ח י). משיחת המשכן כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את המשכן, היה מושחו ומעמידו ומפרקו ובשמיני היה מושחו ומעמידו ולא מפרקו, ר' שמעון או' אף בשמיני היה מושחו ומעמידו ומפרקו. - כשהיה משה מושח את המשכן היה מושחו מבחוץ ונכנס כשהיה משה מפרקו היה מפרקו מבפנים ויוצא:

[ט] "ויקח משה את שמן המשחה" – ר' יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר – מעשה נסים נעשה בו מתחלתו ועד סופו. שמתחלה לא היה אלא שנים עשר לוג שנאמר (שמות ל, כד) "ושמן זית הין" – לסוך בו עצים לא היה מסתפק! כמה האור שורף! כמה העצים בולעים! כמה יורה בולעת! – ממנו נמשחו אהרן ובניו ומשכן וכליו כל שבעת ימי המלואים! ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים! [ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה. ואין מושחים מלך בן מלך. ומפני מה משחו את שלמה? מפני מחלוקתו של אדוניהו. ואת יואש? מפני מחלקותו של עתליה. ואת יהואחז? מפני מחלקותו של יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים.] וכולו קיים לעתיד לבא שנאמר (שמות ל, לא) "שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם".

[י] "וימשח את המשכן ואת כל אשר בו" – לא כמשיחת אהרן ובניו שלאחר שמלביש היה מושחן; (וכן הוא אומר: (תהילים קלג, ב) "כשמן הטוב על הראש…" – יכול שמשחן עד שלא הלבישם? תלמוד לומר "שֶׁיֹּרֵד על פי מדותיו") אבל משיחת כל הכלים – כל כלי וכלי בפני עצמו טעון משיחה שנאמר (ויקרא ח, יא) "וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיֹר ואת כנו לקדשם" – הא למדת שכל כלי וכלי טעון משיחה בפני עצמו.