יחזקאל כב:כד מדרש: שיר השירים רבה, דברים רבה, עין יעקב ופרקי דרבי אליעזר

עֵינַיִךְ יוֹנִים, עֵינַיִךְ הֵן סַנְהֶדְּרִין, שֶׁהֵם עֵינַיִם לָעֵדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טו, כד): וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה. מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵבָרִים יֵשׁ בָּאָדָם, וְכֻלָּם אֵינָם הוֹלְכִין וְחוֹזְרִין אֶלָּא אַחַר הָעֵינַיִם, כָּךְ אֵין יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם. יוֹנִים, מַה יּוֹנָה זוֹ תַּמָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נָאִים בְּהִלּוּכָן כְּשֶׁהֵן עוֹלִין לְפַעֲמֵי רְגָלִים. מַה יּוֹנָה זוֹ מְצֻיֶּנֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין, בְּתִגְלַחַת, בְּמִילָה, וְצִיצִית. מַה יּוֹנָה זוֹ צְנוּעָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִים. מַה יּוֹנָה זוֹ פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ לִשְׁחִיטָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. מַה יּוֹנָה זוֹ מְכַפֶּרֶת עַל הָעֲוָלִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְכַפְּרִים עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁכָּל אוֹתָן שִׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִים בֶּחָג, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁלֹא יִצְדֶּה הָעוֹלָם מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קט, ד): תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה. מַה יּוֹנָה זוֹ מִשָּׁעָה שֶׁמַּכֶּרֶת בֶּן זוּגָהּ, עוֹד אֵינָהּ מְמִירָה אוֹתוֹ בְּאַחֵר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁעָה שֶׁהִכִּירוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הֵמִירוּהוּ בְּאַחֵר. מַה יּוֹנָה זוֹ נִכְנֶסֶת לְקִנָּהּ וּמַכֶּרֶת קִנָּהּ וְשׁוֹבָכָהּ וְגוֹזָלֶיהָ וְאֶפְרוֹחֶיהָ וְחַלּוֹנוֹתֶיהָ, כָּךְ הֵן שָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. מַה יּוֹנָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאַתְּ נוֹטֵל גּוֹזָלֶיהָ מִתַּחְתֶּיהָ, אֵין מַנַּחַת שׁוֹבָכָהּ לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בָּטְלוּ שָׁלשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה. מַה יּוֹנָה זוֹ מְחַדֶּשֶׁת לָהּ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ גֹּרֶן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְחַדְּשִׁים לָהֶם בְּכָל חֹדֶשׁ תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה יּוֹנָה זוֹ מְשׁוֹגֶרֶת רוֹגְלִיּוֹת הַרְבֵּה וְחוֹזֶרֶת לְשׁוֹבָכָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יא, יא): יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר. וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם ה'. רַבִּי אוֹמֵר יֵשׁ מִין יוֹנָה שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתָהּ, וְחַבְרוֹתֶיהָ מְרִיחוֹת אוֹתָהּ וּבָאוֹת אֶצְלָהּ לְשׁוֹבָכָהּ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁהַזָּקֵן יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הַרְבֵּה גֵרִים מִתְגַּיְרִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּגוֹן יִתְרוֹ, הָא שָׁמַע וְאָתֵי, רָחָב שָׁמְעָה וְאָתְיָא, אַף בַּחֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, הַרְבֵּה גֵרִים נִתְגַּיְּרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מַה טַּעְמָא (ישעיה כט, כג): כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיה (ישעיה כט, כד): וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ. רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְנִתְנַמְנֵם הַצִּבּוּר, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת בְּמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכָרֵס אֶחָת, וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שְׁמוֹ, אָמַר לֵיהּ מַאן הֲוָת כָּךְ, אָמַר לֵיהּ זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁיָּלְדָה אֶת משֶׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהֵם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, (שמות לט, לב) (במדבר א, נד): וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה. עֵינַיִךְ יוֹנִים, כְּיוֹנִים, דּוּגְמָא דִידָךְ דָּמְיָיה לַהֲדָא יוֹנָה, מַה יּוֹנָה זוֹ הֵבִיאָה אוֹרָה לָעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ. וְאֵימָתַי הֵבִיאָה יוֹנָה אוֹרָה לָעוֹלָם, בִּימֵי נֹחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, יא): וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וגו', מַהוּ טָרָף בְּפִיהָ, קְטִיל, כְּמָה דְתֵימַר (בראשית לז, לג): טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִלּוּלֵי קְטַלְתִּינֵיהּ אִילָן רַב הֲוָה מִתְעֲבֵד. וּמֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשַּׁמְטוּטֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֱבִיאַתּוּ, הֲדָא הִיא דְּאָמְרִין בְּרִיָּיתָא, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא לְקָת בְּמוֹי דְמַבּוּלָא, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִצְטְרוֹבִּלִין שֶׁל רֵיחַיִם נִמְחוּ בַּמַּיִם. רַבִּי טַרְיִי אָמַר, שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֵבִיאָה אוֹתוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַיְּבוּ אִלּוּ מִגַּן עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ, לֹא הָיָה לָה לְהָבִיא דָּבָר מְעֻלֶּה, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַלְסְמוֹן, אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לְנֹחַ וְאָמְרָה לוֹ, מָרִי נֹחַ, מַר מִזֶּה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ.

בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים (דברים ז, יד), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אֵין שִׁבְחָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִצָּרוֹתֶיהָ, (דברים ז, יד): לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, סָרִיסִין וְאַיְלוֹנִית. אֵין לִי אֶלָּא בָּאָדָם, מִנַּיִן אַף בִּבְהֵמָה, דִּכְתִיב (דברים ז, יד): וּבִבְהֶמְתְּךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. מִנַּיִן אַף בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב (שמות כג, כו): לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּבָאָרֶץ. מִנַּיִן אַף בְּאִילָן, דִּכְתִיב (מלאכי ג, יא): וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָֹּׂדֶה. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְהֵא תְּפִלָּתְךָ עֲקָרָה אֶלָּא תְהֵא עוֹלָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, מִן הַתְּשׁוּבָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל נַפּוֹלִין שֶׁל כּוּתִים, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהַבֶּהָם עִמּוֹ, נִתְלַוֶּה לָהֶם כּוּתִי אֶחָד, הִגִּיעוּ אֵצֶל הַר גְּרִיזִים אָמַר אוֹתוֹ כּוּתִי לְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי, מַהוּ דִּין דְּהָדֵין טוּרָא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, לָמָּה הוּא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי שֶׁלֹא לָקָה בְּמֵי הַמַּבּוּל. אָמַר לֵיהּ מִנַיִן לָךְ, אָמַר לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב (יחזקאל כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְנֹחַ לַעֲלוֹת (לשם) [להר] וְלֹא לַעֲשׂוֹת תֵּבָה. אָמַר לוֹ לֹא עָשָׂה אֶלָּא לְנַסּוֹתוֹ, שָׁתַק רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ הַבֶּהָם תֵּן לִי רְשׁוּת לוֹמַר לוֹ דָּבָר אֶחָד, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַבֶּהָם אֵין הָהָר הַזֶּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי אֶלָּא חוּץ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אֵין כְּתִיב (בראשית ז, כ יט): חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָבְרוּ הַמַּיִם וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם, מִיָּד יָרַד רַבִּי יוֹנָתָן מִן הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה (ישעיה נד, יז): וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, הֱוֵי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, מַהוּ וּבִבְהֶמְתֶּךָ וּבַבֶּהָמִין שֶׁלָּךְ.

זבחים פרק יד - כה [פִּסְקָא. פָּרַת חֲטָאת שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ וְכוּ', אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. מַאי 'חוּץ מִגִּתָּהּ'? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חוּץ מִמָּקוֹם הַבָּדוּק לָהּ]. אָמַר [לוֹ] רַבִּי יוֹחָנָן: [וַהֲלֹא] כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא? וְכוּ'. [בְּמַאי קָא מִיפְלְגֵי]? רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי יוֹחָנַן סָבַר: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק]: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. (יחזקאל כ״ב:כ״ד) "בֶּן אָדָם, אֱמָר לָהּ: אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה, הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם". רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: אַתְמוּהִי קָא מִתָּמַהּ [קְרָא]: אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה? כְּלוּם יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זַעַם? וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר כְּפַשְׁטֵיהּ דִּקְרָא: "אֶרֶץ לֹא טְהוֹרָה אַתְּ, מִי לֹא יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זָעַם"? אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: (בראשית ז׳:כ״ב) "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ". בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דַּאֲמִינָא: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִשׁוּם הָכִי מֵתוּ, אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי מֵתוּ? מֵהַבְלָא. [כִּדְרַב חִסְדָּא], דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: (בני דור המבול) בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ, וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ, (ברותחין קלקלו, בשכבת זרע, וברותחין נדונו) דִּכְתִיב [הָכָא]: (שם ח) "וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם". וּכְתִיב [הָתָם]: (אסתר ז׳:י׳) "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ". בִּשְׁלָמָא לְדִידִי (היינו דאיכא) [דַּאֲמִינָא: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם הָכִי הֲוֵי] חָרָבָה, אֶלָּא לְדִידָךְ. מַאי חָרָבָה? (איכא?) חָרָבָה דְּמֵעִיקָּרָא. [וְאַמַּאי קָרִי לָהּ "חָרָבָה"]? כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: בְּדוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל דָּגִים שֶׁבַּיָּם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ", וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם]. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ דְּקָם (אורזילא דימא) [רֵימָא] הָתָם, אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ (אורזילא) [רֵימָא] הֵיכָן קָם? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: גּוּרָאוֹת הִכְנִיס בַּתֵּבָה, וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַאי אוֹרְזִילָא (דימא) [דְּרֵימָא] בַּר יוֹמֵהּ דַּהֲוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוֵי? אַרְבְּעִין פַּרְסִין. מַשְׁכֵיהּ דְּצַוָּארֵיהּ (תרי) [תְּלָתָא] פַּרְסָא, מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁיהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא, רָמָא (סכא) [כַּבָּא] וְסַכְרֵיהּ לְיַרְדֵּנָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רֹאשׁוֹ הִכְנִיס בַּתֵּבָה. סוֹף סוֹף הָא אָמַרְתְּ: מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁיהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא? אֶלָּא [רֹאשׁ] חָטְמוֹ הִכְנִיס לַתֵּבָה. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? לִדְבָרָיו דְּרֵישׁ לָקִישׁ קָאָמַר. וְהָא קָסַגְיָא תֵּבָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קַרְנָיו קָשְׁרוּ בַּתֵּבָה. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: [אַנְשֵׁי] דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ. וּלְטַעְמִיךְ, תֵּבָה הֵיכִי סַגְיָא? [וְעוֹד], עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הֵיכִי קָם? אֶלָּא נַעֲשָׂה [לָהֶם] נֵס, וְנִצְטַנְּנוּ צִדֵּי הַתֵּבָה. [וּלְרֵישׁ לָקִישׁ, נְהִי נַמִּי דְּיָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָא לָא פָּשׁ? דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'מְצוּלָה'? שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִצְטַלְּלוּ שָׁם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'שִׁנְעָר'? שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ שָׁם. אִי־אֶפְשָׁר דְּלָא אִדְבְּקוּ]. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'שִׁנְעָר'? שֶׁמְּנַעֶרֶת (את) עֲשִׁירֶיהָ. וְהָא קָא חֲזִינָא דְּקָאִי? עַד תְּלַת דָּרֵי הוּא דְּקָאִי. אָמַר רַבִּי אַמִי: [כָּל] הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ דְּבָבֶל, כְּאִלּוּ אוֹכֵל [בְּשַׂר אֲבוֹתָיו, תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ דְּבָבֶל, כְּאִלּוּ אוֹכֵל בְּשַׂר אֲבוֹתָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאִלּוּ אוֹכֵל] שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.