וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב״ה להחיותן אינם חוזרים לעפרם שנאמר (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימין (ע״ב) ואם תאמר אותם אלף שנים שעתיד הקב״ה לחדש בהן את עולמו שנאמר (שם ב יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא צדיקים מה הם עושים הקב״ה עושה להם כנפים כנשרים ושמין על פני המים שנאמר (תהלים מו ג) על כן לא נירא בהמיר ארץ וגו׳ ושמא תאמר יש להם צער ת״ל (ישעיה מ לא) וקוי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. ונילף ממתים שהחיה יחזקאל סבר לה כמ״ד באמת משל היה דתניא ר׳ אליעזר אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו ומה שירה אמרו ה' ממית בצדק ומחיה ברחמים ר׳ יהושע אומר שירה זו אמרו (שמואל א ב ו) ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. רבי יהודה אומר אמת משל היה א״ל רבי נחמיה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת אלא באמת משל היה. ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לא״י ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. עמד ר׳ יהודה בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהן. ומאן נינהו מתים שהחיה יחזקאל אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו שנאמר (ד״ה א ז כ - כג) ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד וחרטם אנשי גת הנולדים בארץ וגו׳ וכתיב (שם) ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבואו אחיו לנחמו. ושמואל אמר אלו בני אדם שכפרו בתחית המתים שנאמר (יחזקאל לז ג) ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו. ר׳ ירמיה בר אבא אמר אלו בני אדם שאין מהם לחלוחית של מצוה שנאמר (שם) בעצמות היבשות שמעו דבר ה׳. ר׳ יצחק נפחא אמר אלו בני אדם שחיפו את ההיכל כולו שקצים ורמשים שנאמר (שם ח י) ואבא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה ושקץ וכל גלולי בית ישראל מחוקה על הקיר סביב כתיב הכא סביב וכתיב התם (יחזקאל לז ב) והעבירני עליהם סביב סביב. ר׳ יוחנן אמר אלו מתים שבבקעת דורא דא״ר יוחנן מנהר אשל עד רבתי בקעת דורא שבשעה שהגלה נבוכדנאצר את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופין וחיו כשדיות רואות אותם ושופעות זיבות אמרו לבעליהן ובעליהן למלך וצוה המלך והרגום ועדיין היו שופעות זיבות וצוה המלך ורמסום:
תנחומא בובר
ויזכר אלהים את רחל וגו' ויפתח את רחמה (בראשית ל כב). ילמדנו רבינו, מהו שיקנח אדם שלחן בשבת בספוג, כך שנו רבותינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו, ואם לאו אין מקנחין בו, שאם אין עליו עור תפור לו הוא בא לקנח [בשבת] והמים נכנסין והוא (כונס) [כובש] והמים יוצאין, ונמצא סוחט בשבת, לפיכך אם יש לו עור בית אחיזה מקנהין בו, [ואם לאו אין מקנחין בו], שלא יהא עוצר והמים יוצאין. בוא וראה מעשיו של הקב"ה שאינן כמעשה בשר ודם, בשר ודם בשעה שעוצר בספוג המים יורדין, פתח ידו אין המים יורדין, אבל הקב"ה אינו כן, אם עצר אין המים יורדין, שנאמר הן יעצר במים ויבשו (איוב יב טו), וכתיב ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים יא יז), אבל אם פתח הן יורדין שנאמר יפתח ה' לך (שם כח יב), אמר ר' יוחנן ארבעה מפתחות ביד הקב"ה ולא מסר אותן לבריה בעולם, ואלו הן, מפתח של גשמים, ומפתח של כלכלה, ומפתח של קברות, ומפתח של עקרות, ולכשהוצרכו מסרן הקב"ה לצדיקים, מפתח של גשמים מסר לאליהו, שנאמר אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מ"א יז א). מפתח של כלכלה מסר לנח, שנאמר ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל (בראשית ו כא), מפתח של קברות מסר ליחזקאל, שנאמר ואמרת אליהם העצמות היבשות (יחזקאל לז ג), מפתח של עקרות מסר לאלישע, שנאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן (מ"ב ד טז), ומנין של מסרן הקב"ה לבריה בעולם, אלא הוא בעצמו פותח אותן, מפתח של גשמים, שנאמר יפתח ה' לך (דברים כח יב), מפתח של כלכלה, שנאמר פותח את ידך (תהלים קמה טז), ומפתח של קברות, שנאמר הנה אני פותח את קברותיכם (יחזקאל לז יב), ומפתח של עקרות מנין, ממה שכתיב בענין ויזכר אלהים את רחל ויפתח את רחמה.
בראשית רבה
ויאמר האדם וגו' ארבעה הן שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן: אדם, וקין, ובלעם, וחזקיהו. אדם, שנאמר: ויאמר האדם - האשה... קין, (שם ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו'. ויאמר לא ידעתי. בלעם הרשע, שנאמר (במדבר כב): מי האנשים האלה עמך? ויאמר בלעם אל האלהים... חזקיהו, (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה... אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר (יחזקאל לו): בן אדם התחיינה העצמות האלה? ויאמר: ה' אלהים, אתה ידעת! אמר רבי חנינא בר פפא: לצפור שהיתה נתונה ביד צייד, פגע באחד, אמר לו: זו שבידי מה היא, חיה או מתה? אמר לו: אי בעית חיה, אי בעית מתה. כך, בן אדם התחיינה העצמות האלה? ויאמר ה' אלהים אתה ידעת: