ירמיהו לא:כב מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, עין יעקב ובראשית רבה

עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהוָ֤ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר׃ (ס)

מדרש תנחומא

דָּבָר אַחֵר, וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, אָמַר לוֹ: עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד מִבְּנֵי בָנֶיךָ שֵׁבֶט שֶׁמְּבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֵׁבֶט לֵוִי. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ שֵׁבֶט? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁהֵן מְבָרְכִין לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ שֵׁבֶט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם (במדבר ו, כז). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה שֵׁבֶט לֵוִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וְלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי בִּכְבוֹדִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרְכֶךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ (ירמיה לא, כב).
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

ד"א והיה ברכה, א"ל הקב"ה עתיד אני להעמיד ממך שבט שהוא מברך את ישראל, ואיזה הוא זה שבט לוי שהוא מברך את ישראל, אמר לפניו אברהם רבונו של עולם מי מברך לאותו השבט, א"ל הקב"ה משהן מברכין את ישראל אני מברכם, שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (במדבר ו כז), אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם בשמי, אבל לעולם הבא אני בכבודי מברך אתכם שנאמר יברכך ה' נוה צדק הר הקדש (ירמיה לא כב).
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

כב אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי חֲנִילָאִי: כָּל (אדם) [יְהוּדִי] שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה בְּלֹא בְּרָכָה בְּלֹא טוֹבָה. 'בְּלֹא שִׂמְחָה' דִּכְתִיב: (דברים י״ד:כ״ו) "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ". 'בְּלֹא בְּרָכָה' דִּכְתִיב: (יחזקאל מ״ד:ל׳) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ". 'בְּלֹא טוֹבָה' דִּכְתִיב: (בראשית ב׳:י״ח) "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי: בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא חוֹמָה. 'בְּלֹא תּוֹרָה' דִּכְתִיב: (איוב ו׳:י״ג) "הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי [וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי"]. 'בְּלֹא חוֹמָה' דִּכְתִיב: (ירמיהו ל״א:כ״ב) "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". רָבָא בַּר עוּלָא אָמַר: אַף בְּלֹא שָׁלוֹם, דִּכְתִיב: (איוב ה׳:כ״ד) "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וְגוֹ'. [אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא יִרְאַת שָׁמַיִם וְאֵינוֹ פּוֹקְדָהּ, נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָּדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וְגוֹ'. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" וְגוֹ']. תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב [אֶת] אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (איוב ה׳:כ״ד) "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵנָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיהו נ״ח:ט׳) "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר: הִנֵּנִי".
שאל רבBookmarkShareCopy