מדרש על ירמיהו לא:21

—אחת לעשרת השבטים (י״ח) שהיו שותין במזרקי יין (עמוס ו' ו') (ועי' ילקוט שמעוני ח״ב רמז תקמ״ה), ולא עוד אלא טבת שבט ואדר היו מכסין בתיהם בעצי ארזים, ניסן אייר סיון היו מכסין בתיהם בכלי זכוכית, תמוז אב ואלול היו להם בתים של אבני שיש, תשרי מרחשון וכסליו היו להם בתים של שן. כיון שסרחו חרבו כולם שנאמר והכיתי בית החורף על בית הקיץ ואבדו בתי שן וגו׳ (עמוס ג׳ ט״ו). ועתיד הקב״ה להחזירם להם שנאמר והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ וגו׳ כן אשקוד עליכם לבנות ולנטוע נאם ה׳ (ירמיה ל״א כ״א).

כט אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּסִימָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״א:י״ט) "שִׂימָה בְּפִיהֶם", אַל תִּקְרִי 'שִׂימָה', אֶלָּא 'סִימְנָה'. שָׁמְעָה רַב תַּחְלִיפָא בְּמַעֲרָבָא, אָזַל אָמְרָהּ קַמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ. אָמַר: אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ? אַנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ: (ירמיהו ל״א:כ״א) "הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים" וְגוֹ', עֲשׂוּ צִיּוּנִים לַתּוֹרָה. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי 'צִיּוּן' לִישְׁנָא דְּסִימָנָא הוּא? דִּכְתִיב: (יחזקאל ל״ט:ט״ו) "וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן". רַב (אליעזר) [אֶלְעָזָר] אָמַר מֵהָכָא: (משלי ז׳:ד׳) "וּמוֹדָע לַבִּינָה תִּקְרָא"; עֲשֵׂה מוֹדָעִים לַתּוֹרָה.

א״ר תנחום א״ר חנילאי כל יהודי שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה. בלא שמחה דכתיב (דברים יד כו) ושמחת אתה וביתך. בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד ל) להניח ברכה אל ביתך. בלא טובה דכתיב (בראשית ב יח) לא טוב היות האדם לבדו. במערבא אמרי בלא תורה ובלא חומה. בלא תורה דכתיב (איוב ו יג) האם אין עזרתי בי (ותושיה נדחה ממני). בלא חומה דכתיב (ירמיה לא כא) נקבה תסובב גבר. רבא בר עולא אמר אף בלא שלום דכתיב (איוב ה כד) וידעת כי שלום אהלך וגו׳: