בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ (ס)
עין יעקב
יח אִיפְרָא הוּרְמִיז, אִימֵּיהּ דִּשְׁבוּר מַלְכָּא, שַׁדְּרָה אַרְבַּע מְאָה (ארנקידִּינְרֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמִי, וְלָא קַבְּלִינְהוּ. (שדרתינוה) [שַׁדְרִינְהוּ] לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, וְקַבְּלִינְהוּ [מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. שָׁמַע רַבִּי אַמִי, וְאִיקְפַּד. אָמַר: לֵית לֵיהּ: (ישעיהו כ״ז:י״א) "בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה, נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ". וְרָבָא? מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. וְרַבִּי אַמִי נַמִּי, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת? דְּאִיבָּעִי לֵיהּ לְמִפְלְגִינְהוּ לַעֲנִיֵּי גּוֹיִים. וְרָבָא נַמִּי, לַעֲנִיֵּי הַגּוֹיִים יַהֲבִינְהוּ. וְרַבִּי אַמִי דְּאִיקְפַּד, הוּא דְּלָא סַיְמוּהָ קַמֵּיהּ]. תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, פַּעַם אַחַת בָאתָה אִשָּׁה (אחת ועמדה) לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, אֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ מֵתִים. עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה (בנימין הצדיק) וְנָטָה לָמוּת, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהֶחֱיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת [הַלָּלוּ? מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְּזַר דִּינוֹ], תָּנָא: הוֹסִיפוּ לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים.
מדרש שמואל
כי אל דעות ה' (שמואל א' ב' ג'), אמר רבי תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת, שאם אין באדם דעת היאך הוא מתפלל, אמר רבי פנחס גדולה היא הדעה שהיא ממוצעת בין שתי אזכרות, אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא (משלי ב' ה'), ואומר כי אל דעות ה', אמר רבי אלעזר גדולה דעה שהיא שקולה כנגד בית המקדש, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך (שמות ט"ו י"ז), ורבנין אמרין כל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו, ומה טעמיה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו וגו' (ישעי' כ"ז י"א).
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר אמי גדולה דעה שנאמרה בתחלת ברכות של חול. וא״ר אמי גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר (ש״א ב ג) כי אל דעות ה׳ וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר (ישעיה כז יא) כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו. ואמר ר' אלעזר גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות שנאמר (שמות טו יז) פעלת ה׳ מקדש ה׳. ואמר ר' אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בהמ״ק בימיו. דעה ניתנה בין שתי אותיות. בית המקדש ניתן בין שתי אותיות. מתקיף לה רב אחא קרחינאה אלא מעתה גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות דכתיב (תהלים צד א) אל נקמות ה'. אמר ליה אין במילתה מיהא גדולה היא. והיינו דאמר עולא שתי נקמות הללו למה. אחד לטובה ואחד לרעה לטובה כדכתיב (דברים לג ב) הופיע מהר פארן לרעה דכתיב (תהלים צד א) אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע: