ישעיהו לג:טז מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

א״ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כתיב (שם יא ד) לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות וכתיב (שם י ב) לא יועיל אוצרות רשע וצדקה תציל ממות ב׳ צדקות הללו למה אחת שמצלת מדינה של גיהנם ואחת שמצלת ממיתה משונה ואיזה היא שמצלת מדינה של גיהנם ההוא דכתיב ביה עברה דכתיב (צפניה א טו) יום עברה היום ההוא ואיזו היא שמצלת ממיתה משונה (ע״ב) נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה נותנה ואינו יודע למי נותנה לאפוקי מדמר עוקבא. נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה לאפוקי מדר׳ אבא ואלא היכי ליעבד ליתבה לארנקי של צדקה. מיתיבי מה יעשה אדם ויהיו לו בנים ר׳ אלעזר אומר יפזר מעותיו לעניים ר׳ יהושע בן קרחה אומר ישמח את אשתו בדבר מצוה רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לתוך ארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כר׳ חנינא בן תרדיון כי קאמרינן דממונה עליה כר׳ חנינא בן תרדיון א״ר אבהו אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע במה תרומם קרן ישראל א״ל בכי תשא. וא״ר אבהו שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כחה של צדקה אמר להם באו וראו מה פירש דוד אבא (תהלים קיב ט) פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. רבא אמר מהכא (ישעיה לג טז) הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים מה טעם הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו משום דלחמו נתן ומימיו נאמנים:

טו אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: (אמר) רַבִּי יוֹחָנָן [רָמִי], כְּתִיב: (משלי י״א:ד׳) "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וּכְתִיב: (שם י) "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". שְׁתֵּי צְדָקוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאַחַת שֶׁמַּצֶּלֶת מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם? הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ 'עֶבְרָה', דִּכְתִיב: (צפניה א׳:ט״ו) "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא". וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁמַּצֶּלֶת מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ. נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ. נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, לְאַפּוּקִי מִדְּמַר עוּקְבָא. נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ, לְאַפּוּקִי מִדְּרַבִּי אַבָּא. וְאֶלָּא הֵיכִי לִיעָבִיד? לֵיתְבָהּ לְאַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה. מֵיתִיבִי: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים [זְכָרִים]? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְפַזֵּר מָעוֹתָיו לָעֲנִיִּים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (בן קרחה) אוֹמֵר: יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן אָדָם פְּרוּטָה לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה, אֶלָּא אִם כֵּן מְמֻנֶּה עָלֶיהָ כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. כִּי קָאַמְרִינָן, דִּמְמֻנֶּה עָלֶיהָ כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּמֶּה תְּרוֹמֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: בְּ'כִי־תִשָּׂא'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַד הֵיכָן כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מַה פֵּרַשׁ דָּוִד אַבָּא: (תהילים קי״ב:ט׳) "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד". (רבא) [רַבִּי אַבָּא] אָמַר: מֵהָכָא: (ישעיהו ל״ג:ט״ז) "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים". מַאי טַעְמָא "מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ"? מִשּׁוּם דְּ"לַחְמוֹ נִתָּן וּמֵימָיו נֶאֱמָנִים".

כא דָּרַשׁ רַבִּי שַׁמְלָאִי: תַּרְיַ"ג מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, (בסיני) שס"ה לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. רמ"ח עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם. אָמַר רַב הַמְנוּנָא, מַאי קְרָא: (דברים ל״ג:ד׳) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה". 'תּוֹרָה' בְּגִימַטְרִיָּא (הכי הוה. תורה) שִׁית מֵאָה וְחַד סְרֵי הַוְיָין, "אָנֹכִי", וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ", מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעֲנוּם. בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת עֶשְׂרֶה, דִּכְתִיב: (תהילים ט״ו:א׳-ב׳) "מִזְמוֹר לְדָוִד, ה', מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" וְגוֹ'. 'הוֹלֵךְ תָּמִים', זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (בראשית י״ז:א׳) "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". 'וּפֹעֵל צֶדֶק', כְּגוֹן אַבָּא חִלְקִיָּה. 'וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ' כְּגוֹן: רַב סַפְרָא. 'לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ', זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב: "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי". 'לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה', שֶׁלֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ. 'וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ', זֶה הַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו. 'נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס', זֶה חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁגִּרֵר עַצְמוֹת אָבִיו (על מטה) [בְּמִטָּה] שֶׁל חֲבָלִים. 'וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד', זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם, הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְאוֹ, וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, וְקוֹרֵא לוֹ: [אָבִי אָבִי, רַבִּי רַבִּי], מוֹרִי מוֹרִי. 'נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר', כְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֱהֵא בְּתַעֲנִית עַד שֶׁאָבוֹא לְבֵיתִי. 'כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ', אֲפִלּוּ רִבִּית גּוֹי. "וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח", כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי. וּכְתִיב: "עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם". וּכְשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לַמִּקְרָא הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה, אָמַר: מַאן דְּעָבִיד [לְהוּ לְ]כוּלְּהוּ הוּא דְּלָא יִמּוֹט, הָא (דעביד) [חֲדָא] מִינַיְהוּ, יִמּוֹט? *) אָמַר לֵיהּ: (רַבִּי עֲקִיבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה) (ויקרא י״ח:כ״ד) "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה", בְּכוּלְּהוּ אִין, בַּחֲדָא מִינַיְהוּ לָא? אֶלָּא "בְּכָל אֵלֶּה", בְּאַחַת מֵאֵלֶּה, הָכִי נַמִּי, "עֹשֵׂה אֵלֶּה", אַחַת מֵאֵלֶּה. בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ל״ג:ט״ו) "הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת" וְגוֹ'. 'הֹלֵךְ צְדָקוֹת', זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: (בראשית י״ח:י״ט) "כִּי יְדַעְתִּיו וְגוֹ' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". 'וְדֹבֵר מֵישָׁרִים', זֶה שֶׁאֵינוֹ מַקְנִיט פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים. 'מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת', [כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע. 'נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד'], כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי. 'אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים', כְּגוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ בְּזִילוּתָא (דרבנן) [דְּצוּרְבָא מֵרַבָּנָן] וְשָׁתִיק. 'וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע', כִּדְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. וּכְתִיב: (ישעיהו ל״ג:ט״ז) "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ. לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים". בָּא מִיכָה וְהֶעֱמִידָן עַל שָׁלוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ו׳:ח׳) "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב, וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם (ה') אֱלֹהֶיךָ". 'עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט', זֶה הַדִּין. 'וְאַהֲבַת חֶסֶד', זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים. 'וְהַצְנֵעַ לֶכֶת', זֶה הַכְנָסַת כַּלָּה וְהוֹצָאַת הַמֵּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמַה דְּבָרִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָא, אָמְרָה תּוֹרָה: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת", דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! חָזַר יְשַׁעְיָהוּ וְהֶעֱמִידָן עַל שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ו:א׳) "כֹּה אָמַר ה': שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה" וְגוֹ'. בָּא עָמוֹס וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ה׳:ד׳) "כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל: דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ". מַתְקִיף לֵיהּ רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק], (ודלמא [אֵימָא]: "דִּרְשׁוּנִי" בְּכָל הַתּוֹרָה (הזאת) [כֻּלָּהּ]? אֶלָּא בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: (חבקוק ב׳:ד׳) "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".