ישעיהו לג:טז ציטוטים במקורות: צרור המור

ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים׃

צרור המור

ולפי שעכשיו בשרם בביאת הארץ ובבנין בהמ"ק. ובלעם ובלק כוונתם היתה לקללם בענין שלא יבואו לארץ ישראל. וזה רמוז באומרו ואגרשנו מן הארץ הידועה. וראה שברכם בביאת הארץ ובמקדש. נצטער צער גדול ויספוק את כפיו. מה שלא עשה בשאר ברכות. וכן עשה זה עכשיו בפעם השלישית. לפי שכבר הוחזקו בברכות. כאומרם בתלתא זימני הויא חזקה. וז"ש והנה ברכת ברך זה שלש פעמים. ואולי נאמר שאמר כנחלים נטיו. יזל מים מדליו. לפי שהוא אמר מה טובו אוהליך יעקב ומשכנותיך ישראל. וידוע כי המקומות הטובים והחזקים. אם לא יהיה להם לחם ומים. לא יועיל להם חזקתם ויופיים. כאומרו והוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. בענין שלא יוכלו לעשות מחילות תחת הקרקע להפיל המבצרות. ואע"פ שיהיה כסלע. אם לא יהיה להם לחם ומים לא יועיל להם. לזה אמר לחמו נתן מימיו נאמנים. כן אמר בכאן מה טובו אוהליך. ואע"פ שיהיו טובים וחזקים. אם לא יהיה להם מים לא יועיל. לזה אמר כנחלים נטיו כגנות עלי נהר. שיש להם רבוי מים. ואע"פ שיהיה להם מים אם אין להם לחם לא יועיל. לזה אמר יזל מים מדליו וזרעו במים רבים. כי בסבת רבוי המים יתרבו הזרעים וכל מיני מאכל. ובזה וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו. וכשגמר דבריו אמר ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך. ולפי שבלעם כמו שפירשתי למעלה לא היה תכליתו כבוד דברים. אלא כסף וזהב לבלי חק. אמר הלא גם אל מלאכיך אמרתי אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה'. כי לא באתי לכאן בשביל כבודך אלא בשביל ממונך. ועתה הנני הולך לעמי בכבודי. לא כמו שאמרת ועתה ברח לך אל מקומך:
שאל רבBookmarkShareCopy

צרור המור

ולכן סמך לזאת הפרשה והיו עמים משרפות סיד. שזה רמז על אש גיהנם וסמך ואמר שמעו רחוקים אשר עשיתי בבריאת גהינם לרחוקים ממני. כדי שיראו מפני השם כאומרו והאלהים עשה שייראו מלפניו זו גהינם ודעו קרובים גבורתי. אותם שהיו רחוקים ונתקרבו בתשובה. דעו הגבורה שאני עושה לקבלם בתשובה. ולכן פחדו בציון חטאים מדינה של גיהנם. אחר שאור לו בציון ותנור לו בירושלם. וזהו מי יגור לנו מוסדי עולם. כאומרו מי יגור באהליך הולך תמים. בין במחשבה בין במעשה. ופועל צדק זה מין אחר. שפעולותיו בצדק אבל מחשבותיו לא היו כן. וזהו הולך צדקות ודובר מישרים בפועל. מואס בבצע מעשקות. אפי' במחשבה. נועל כפיו מתמוך בשוחד. כנגד ושוחד על נקי לא לקח. אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע. כנגד לא עשה לרעהו רעה שהוא כמו לא תקן. וחרפה לא נשא על קרובו. מה שכרו של זה לא ימוט לעולם הנפשות. כן אמר בכאן הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. כמו שאמר בכאן כי מראש צורים אראנו וכו'. ולפי שבמקומות כאלו חסר הלחם והמים. אמר בכאן כי לחמו נתן מימיו נאמנים. והרמז לפי שנתעסק בלחם התורה ובמים המשולים בתורה. ותכלית כ"ז מה הוא. מלך ביופיו תחזינה עיניך. להתענג מזיו השכינה. כמו שפירשתי בפסוק והתהלכתי בתוככם. תראינה ארץ מרחקים שיראה גהינם מרחוק. כאומרם ז"ל שפתחי גן עדן מכוונים כנגד פתחי גהינם. וזהו משנה שברון שברם בראותם הצדיקים במנוחה והם באנחה. ואחר שזה כן לבך יהגה אימה מפחד גהינם. בענין שתאמר איה סופר אותיות התורה. איה שוקל קלים וחמורים. איה סופר את המגדלים הוא מגדל דוד מגדל הפורח באויר. והוא סוד הלמ"ד הגבוהה מכל אותיות התורה. ואם בארזים נפלה שלהבת והם יראים מיום הדין כמוזכר בשמואל הנביא מה יעשו האחרים. וכשתסתכל בזה מלך ביופיו תחזינה עיניך ולא עם נועז. וזהו את עם נועז לא תראה. אבל עיניך תחזינה ירושלם של מעלה. שהוא נוה שאנן אהל בל יצען כמו שנתקו ונשברו אהלי העוה"ז. והטעם לזה כי שם ה' החזק והאדיר. וזהו כי אם שם אדיר ה' לנו. ולכן כל דבריו הם חזקים. מקום נהרים יאורים. זה רמז על אור פני מלך חיים דוגמת הנהר והיאור. ולזה אמר מקום נהרים יאורים. ולא נהרים יאורים. כמו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ולזה אמר בכאן מקום נהרים ולא נהרים. באופן שאע"פ שנראה שיש שם מים. בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו. אבל מה עובר בו אור השם וזיוו וזהו כי ה' שופטנו. באופן שזה הטוב הצפון מעולם הנשמות לא עשה כן לכל גוי. ולפי שזה הטוב הוא העיקר והוא סבת כל הטובות. כאומרו יסתירני בסתר אהלו וגו' הוא הצור שנרמז במרע"ה ושמתיך בנקרת הצור. לכן הזכירו בלעם בתחלת ברכותיו וז"ש כי מראש צורים אראנו כמו שאמר מצדות סלעים משגבו. וזהו העם לבדד ישכון שם בלי עם אחר. וזהו ובגוים לא יתחשב. וכל זה בסבת התורה וריבוי המצות שיש להם כעפר הארץ. וזהו מי מנה עפר יעקב:
שאל רבBookmarkShareCopy