ישעיהו מה:כב מדרש: רות רבה (לרנר), רות רבה ומדרש תהילים

כתב אחד [אומר] יתר הישמעאלי (דהי"א ב: יז), וכת' אחד אומר יתרא הישראלי (ש"ב יז: כה). א"ר יהושע בן לוי, הוא יתר הישמעאלי, הוא יתרא הישראלי. ר' שמואל בר נחמן אמ' ישמעאל היה, ונכנס לבית המדרש ומצא ישי יושב ודורש, פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ (ישעיה מה: כב) ונתגייר על ידו, ונתן לו בתו. ורבנן אמרי, ישראל היה וחגר חרבו כישמעאל, ונעץ את החרב באמצע. ואמ' או להרוג [או] להרג, או מקיים אני את ההלכה לר', כל מי שהוא מבטל את ההלכה זו, בחרב זו אתיז את ראשו, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית.

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים א ח, ח): וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שָׁאַל אֶת רַבִּי נְהוֹרַאי אֲמַר לֵיהּ מַה דֵּין דִּכְתִיב וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֲמַר לֵיהּ גָּדוֹל שֶׁהוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (שופטים כ, יב): וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל שִׁבְטֵי בִנְיָמִין לֵאמֹר, דָּבָר אַחֵר, וְשַׁחֲרַיִם, זֶה בֹּעַז, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁחֲרַיִם, שֶׁהָיָה מְשֻׁחְרָר מִן הָעֲווֹנוֹת. הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, שֶׁהוֹלִיד מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָה. מִן שִׁלְחוֹ, שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כח): וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף. (דברי הימים א ח, ח): חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו, וְיֵשׁ אָדָם מוֹלִיד נָשָׁיו, אֶלָּא שֶׁחָשׁ כַּנָּמֵר וּבֵאַר אֶת הַהֲלָכָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. וַיּוֹלֶד מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ. לֹא צוֹרְכָהּ אֶלָּא וַיּוֹלֶד מִן בַּעֲרָא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא בְּיָמָיו נִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א ב, יז): יִתְרָא הַיִּשְׁמְעֵאלִי, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב יז, כה): יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הוּא יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא יִתְרָא הַיִּשְׁמְעֵאלִי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנָן, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה וְאַתְּ אֲמַרְתְּ יִשְׂרְאֵלִי, אֶלָּא יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְצָאוֹ לְיִשַּׁי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כֵּן (ישעיה מה, כב): פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וגו', נִתְגַּיֵּר וְנָתַן לוֹ בִּתּוֹ. רַבָּנָן אָמְרִין יִשְׂרְאֵלִי הָיָה וְאַתְּ אֲמַרְתְּ יִשְׁמְעֵאלִי, אֶלָּא יִשְׂרְאֵלִי הָיָה וְחָגַר חַרְבּוֹ כְּיִשְׁמְעֵאלִי וְנָעַץ הַחֶרֶב בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר אוֹ אֶהֱרֹג אוֹ אֶהָרֵג עַד שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם הֲלָכָה לָרַבִּים שֶׁכָּל שֶׁיְבַטֵּל הֲלָכָה זוֹ בַּחֶרֶב הַזֹּאת אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית.

והוא ישפוט תבל בצדק. א"ר לוי בשעה שהקב"ה דן את האומות הוא דן אותם בלילה בשעה שהם ישנים מן העבירות. ובשעה שהוא דן את ישראל הוא דן אותם בשעה שעוסקין בתורה. רבי אלכסנדרי אמר ולא קמת רות מנהון ורחב ויתרו מנהון. א"ר יהושע בן לוי כתוב אחד אומר (שמואל-ב יז כה) ושמו יתרא הישראלי. וכתוב אחד אומר (דברי הימים-א ב יז) הישמעאלי. ר' שמואל בר נחמני אמר ישמעאל היה שמו ולמה נקרא שמו ישראלי שפעם אחת נכנס לבית המדרש ושמע קולו של ישי שהיה יושב ואומר (ישעיה מה כב) פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ. מיד נתגייר ונתן לו ישי את בתו. ורבנן אמרי ישראלי היה ולמה קורא אותו ישמעאלי שחידד חרבו כישמעאל ונעצו בבית המדרש ואמר או אהרוג או אהרג או אקיים דברי רבותי. עמוני ולא עמונית. מואבי ולא מואבית: