נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃
מדרש תנחומא
מֶה עָשָׂה שָׂטָן? הֵבִיא כֶבֶשׂ וַהֲרָגוֹ תַּחַת הַגֶּפֶן, אַחַר כָּךְ הֵבִיא אֲרִי וַהֲרָגוֹ שָׁם, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא חֲזִיר וַהֲרָגוֹ, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קוֹף וַהֲרָגוֹ תַּחַת הַכֶּרֶם וְהִטִּיפוּ דָמָן בְּאוֹתוֹ הַכֶּרֶם וְהִשְׁקוּהוּ מִדְּמֵיהֶן. רָמַז לוֹ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה אָדָם מִן הַיַּיִן, הֲרֵי הוּא תָּם כְּכֶבֶשׂ זוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה. שָׁתָה כְּהֹגֶן, הֲרֵי הוּא גִּבּוֹר כָּאֲרִי וְאוֹמֵר אֵין כְּמוֹתוֹ בָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁשָּׁתָה יוֹתֵר מִדַּי, נַעֲשָׂה כַּחֲזִיר מִתְלַכְלֵךְ בְּמֵי רַגְלַיִם וּבְדָבָר אַחֵר. נִשְׁתַּכֵּר, נַעֲשָׂה כְּקוֹף עוֹמֵד וּמְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וּמוֹצִיא לִפְנֵי הַכֹּל נִבְלוּת הַפֶּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה. וְכָל זֶה, אֵרַע לְנֹחַ הַצַּדִּיק. מָה, נֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֵּרַשׁ שִׁבְחוֹ, כָּךְ. שְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
בראשית רבה
ולבני הפלגשים וגו' - בימי אלכסנדרוס מוקדון, באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנענים ומצרים. אמרו: מי הולך ודן עמהם? אמר גביעה בן קוסם: אני, הולך ודן עמהם. אמרו לו: הזהר שלא תחליט להם את הארץ. אמר: אני הולך ודן עמהם, אם נצחתי אותם הרי מוטב, ואם לאו, אתם אומרים מה הגרוע הזה, שיעמיד עלינו?! הלך ודן עמהם. אמר להם אלכסנדרוס מוקדון: מי תובע מיד מי? אמרו ישמעאלים: אנו תובעים מידן ומתורתן אנו באים עליהם, כתיב (דברים כא): כי את הבכור בן השנואה יכיר, וישמעאל בדין שיטול פי שנים! אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! אין אדם עושה מה שהוא רוצה לבניו?! אמר לו: הין. ואמר לו: והכתיב: ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק! אמרו לו: והיכן שטר שילוח שחילק בין בניו? אמר לו: ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות, ונסתלקו משם בבושת פנים. אמרו כנעניים: מתורתן אנו באים עליהם. בכל מקום כתיב: ארצה כנען, ארץ כנען יתנו לנו את ארצנו! אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה?! אמר לו: הין! אמר: מה כתיב (בראשית ט): ארור כנען עבד עבדים וגו', הרי הארץ שלנו והם עבדים לאדוני המלך! ונסתלקו משם בבושת פנים. אמרו מצרים: מתורתן אנו באים עליהם, ששים רבוא יצאו מאצלנו טעונים כלי כסף וכלי זהב, דכתיב (שמות יב) וינצלו את מצרים יתנו לנו את כספינו ואת זהבינו! אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! ששים ריבוא בני אדם עשו אצלם רד"ו שנים, מהם כַסָפִים, ומהם זַהָבִים, שנוטלים בשכרן דינר ליום. ישבו פילוסופים וחשבו ולא הגיעו למאה שנה, עד שנמצאת ארץ מצרים לטימיון, ונסתלקו משם בבושת פנים. בקש לעלות לירושלים אזלון כותאי ואמרו ליה: הזהר שאינן מניחין אותך להיכנס לבית קודש הקדשים שלהם, וכיון שהרגיש גביעה בן קוסם, הלך ועשה לו שתי אנפלאות, ונתן בהם שתי אבנים טובות שוות, שתי רבאות של כסף, וכיון שהגיע להר הבית, אמר לו: אדוני המלך! שלוף מנעלך ונעול לך שתי אנפלאות, שהרצפה חלקה שלא תחליק רגליך, וכיון שהגיע לבית קדש הקדשים, אמרו לו: עד כאן יש לנו רשות ליכנס, מכאן ואילך אין לנו רשות ליכנס! אמר לו: לכשאצא, אני משוה לך פדחתך! אמר לו: אם כה תעשה רופא אומן תקרא, ושכר הרבה תיטול. וישלחם מעל יצחק בנו אמר להם: כל מה שאתם יכולים להזריח, תזריחו, שלא תיכוו בגחלתו של יצחק, אבל עשו ע"י שבא ונזדווג ליעקב, נטל את שלו מתחת ידו, הה"ד (ישעיה כג): הזאת לכם עליזה, מימי קדם קדמתה, יובילוה רגליה מרחוק לגור, מי יעץ זאת על צור המעטירה וגו'. אמר ר' אליעזר: כל צור שכתוב במקרא מלא, בצור מדינה הכתוב מדבר, חסר ברומי הכתוב מדבר. המעטירה רבי אבא אמר: הקיפוה בעטרה. ורבי ינאי אמר בשם רבי שמעון בריה דרבי ינאי: הקיפוה כמין כובין.