ישעיהו נו:ב מדרש: מדרש תנאים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת הא כל המקיים את השבת מעלין עליו כאלו עשה את השבת וכל המחלל את השבת אין לו מחילה לעולם וכאלו עבר על כל מצות שבתורה וכן הוא אומר (ישעיה נ״ו ב') שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע [השמטה: כל השומר את השבת כשומר ידו מעשות כל רע] וכל המחלל את השבת כעושה כל רע:

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר (ישעיה נח יד) אז תתענג על ה׳ וגו׳ והאכלתיך (ע״ב) נחלת יעקב אביך וגו׳ לא כאברהם שכתוב בו (בראשית יג יד) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולאו כיצחק שכתוב בו(שם כו ג)כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא ביעקב שכתוב בו (שם כה יד) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. רב נחמן בר יצחק אמר ניצול משיעבוד עובדי כוכבים כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם (דברים לג לט) ואתה על במותימו תדרוך. ואמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנא׳ (תהלים לז ד) והתענג על ה׳ ויתן לך משאלות לבך עונג זה איני יודע מה הוא כשהוא אומר (ישעיה נט יג) וקראת לשבת עונג הוי אומר זה עונג שבת. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודת כוכבים כאנוש מוחלין לו שנאמר (שם נו ב) אשרי אנוש יעשה זאת וגו׳ מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו. א״ר יהודה אמר רב אלמלי שימרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנא׳ (שמות טז כז) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיב בתריה ויבא עמלק. א״ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנא׳ (ישעיה נו ד) כה אמר ה׳ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו׳:

פד אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, *)נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ח:י״ד) "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ' וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" וְגוֹ'. לֹא כְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: (בראשית י״ג:י״ז) "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ". וְלֹא כְּיִצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: (שם כו) "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל". אֶלָּא כְּיַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: (שם כח) "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: נִצּוֹל מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, כְּתִיב הָכָא: "וְהִרְכַּבְתִיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ". וּכְתִיב הָתָם: (דברים ל״ג:כ״ט) "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִּדְרֹךְ". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ז:ד׳) "וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ". 'עֹנֶג' זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הוּא, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (ישעיהו נ״ח:י״ג) "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה עֹנֶג שַׁבָּת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כֶּאֱנוֹשׁ, מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם נו) "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וְגוֹ' מֵחַלְּלוֹ". אַל תִּקְרִי: 'מֵחַלְּלוֹ', אֶלָּא 'מָחוּל לוֹ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט״ז:כ״ז) "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אִלְמָלֵי מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיָּד נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ״ו:ד׳) "כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי" וְגוֹ'.