וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃
מדרש אגדה
ר' יוסי אומר והמה כאדם עברו [ברית] (הושע ו' ז'), ומהו כאדם, כאדם הראשון [אמר הקב"ה אדם הראשון] שהכנסתיו לגן עדן, ועבר על ציוויי, ודנתי אותו בשלוחין ובגירושין וקוננתי איכה, שנאמר ויאמר לו איכה (בראשית ג כ), אל תיקרה אַיֶכָּה אלא אֵיכָה, ואף ישראל עשיתי עמהם כל הטובות כמו שעשית עם אדם הראשון, והכנסתי אותם לארץ ישראל וצויתי אותם ועברו על ציוויי, ודנתי אותם בשלוחין ובגירושין, וקוננתי עליהם איכה, הכנסתים לארץ היישוב, דכתיב ואביא אתכם אל ארץ הכרמל וגו' (ירמיה ב ז), וצויתם שלא יטמאו את הארץ במעלליהם הרעים, והמה עברו על תורתי שנאמר את כל [דברי התורה הזאת] אשר צויתי (אותם) לעשות ולא עשו (ירמיה יא ח), ודנתי אותם בשלוחין, דכתיב שלח מעל פני ויצאו (שם טו א). ובגירושין, דכתיב על רוע מעלליהם [מבית] אגרשם (הושע ט טו), מבית תענוגי. וקוננתי עליהם איכה, דכתיב איכה ישבה בדד וגו', (איכה א א). רבי שמעון אומר הוי מגיע בית בבית וגו' (ישעיה ה' ח'), זה חרבן ראשון וחרבן שני, שנאמר ציון שדה תחרש (ירמיה כו יח) אף כן [שדה בשדה] יקריבו עד אפס מקום וגו' (ישעיה שם), מי גרם להם אמר הקב"ה תדע מי גרם לכם, אתם גרמתם שלא עזבתם מקם שלא העמדתם ע"ז, בתחלה עשיתם עבודה זרה במטמוניות, שנאמר ויאמר אלי [הראית] בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחושך (יחזקאל ח יב), כיון שלא הוכיחם היה עושים אותו אחר הדלתות, דכתיב ואחר הדלת והמזוזה שמת (בטחונך) [זכרונך] וגו' (ישעי' נ"ז ח'), וכיון שלא הוכיחום היו עושים בחוצות, דכתיב כי מספר עריך היו אלהיך יהודה (ירמיה ב כח), וכיון שלא הוכיחום היו עושים אותו על הגגות, דכתיב ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים (צפניה א' ה'), וכיון שלא הוכיחום היו עושים אותם על ההרים, שנאמר על ראשי ההרים יזבחו (הושע ד יג), וכיון שלא הוכיחום היו עושים רותו בשדות שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי (הושע י"ב י"ב), וכיון שלא הוכיחום עשו אותם בגנות, שנאמר העם המכעיסים אותי [וגו' זובחים בגנות] (ישעיה ס"ה ג'). אמר ר' יודן בשם ר' יאשיהו על כל תלם ותלם היו מעמידין בו צלם באמצע, כדי שיהיה ראש הצלמים נראים להם, ועד היכן הכעיסו אותו, עד שהכניסו אותו לבית קדש הקדשים, דכתיב והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה [הזה] בביאה (יחזקאל ח ה), אמר ר' ברכיה כי קצר המצע מהשתרע וגו' (ישעיה כ"ח כ'), קצרה המצע מלקבל אשה ורעותה ובעלה [והמסכה צרה כהתכנס (שם)]:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תניא הגליונין וספרי צדוקים אין מצילין אותם מפני הדליקה. ר׳ יוסי אומר בחול קודר את האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן. אמר רבי טרפן אקפח את בני שאם יבאו לידי שאני אשרוף אותן ואת האזכרות שבהן שאפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית עבודת כוכבים ואין נכנס לבתיהם של אלו שהללו מכירין וכופרים והללו אין מכירין וכופרין ועליהם הכתוב אומר (ישעיה נז ח) ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך. א״ר ישמעאל ק״ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים הללו שמטילים קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים עאכ״ו. ועליהם אמר דוד (תהלים קלט כא) הלא משנאיך ה׳ אשנא וגו׳ תכלית שנאה וגו׳. וכשם שאין מצילים אותם מפני הדליקה כך אין מצילין אותם לא מן המפולת ולא מן המים ולא מדבר המאבדן:
עין יעקב
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי, שֶׁאִם יָבוֹאוּ לְיָדִי, שֶׁאֲנִי אֶשְׂרֹף אוֹתָן וְאֶת הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהֶן, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם רוֹדֵף אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ, וְנָחָשׁ רָץ לְהַכִּישׁוֹ, נִכְנָס לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין נִכְנָס לְבָתֵּיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁהַלָּלוּ מַכִּירִין וְכוֹפְרִין, וְהַלָּלוּ אֵין מַכִּירִין וְכוֹפְרִין. וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיה נז) "וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ". אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל־וָחֹמֶר, וּמַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה, יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, הַלָּלוּ, שֶׁמַּטִּילִים קִנְאָה וְאֵיבָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: (תהלים קלט) "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וְגוֹ' תַּכְלִית שִׂנְאָה" וְגוֹ'. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מַצִּילִין אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, כָּךְ אֵין מַצִּילִין אוֹתָן, לֹא מִן הַמַּפֹּלֶת, וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְלֹא מִדָּבָר הַמְאַבְּדָן.