וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃
תוספתא (ליברמן)
הגליונים וספרי מינין אין מצילין אותן מפני הדליקה, אלא נשרפין במקומן, הן והזכרותיהן. ר' יוסה הגלילי אומ' בחול קודר את הזכרותיהן וגונזן, ושורף את השאר. אמ' ר' טרפון אקפח את בני שאם יבאו לידי שאשרפם ואת ההזכרות שבהן, שאפי' הרודף רודף אחרי נכנסתי לבית ע"ז, ולא נכנסתי לבתיהן, שעובדי ע"ז אין מכירין אותו וכופרין אותו, והללו מכירין אותו וכופרין בו, ועליהן אמ' הכתו' ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך וגו'. אמ' ר' ישמעאל מה אם להטיל שלום בין איש לאשתו אמ' המקום ספר שנכתב בקדושה ימחה על המים, ספרי מינין שמטילין איבה בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה שימחו, הן והזכרותיהן, ועליהן אמ' הכתו' הלא משנאיך ה' אשנא וגו' תכלית שנאה שנאתים וגו'. כשם שאין מצילין אותן מפני הדליקה כך אין מצילין אותן לא מן המפולת ולא מן המים ולא מכל דבר המאבד אותן.